נֶזֶר, ש"ז, נִזְרֵךְ, נִזְרוֹ, — א)  תכשיט בזהב וכדומ' מעל להמצח של כה"ג או מלך וכדו', diadéme; Diadem; diadem: ויעשו את ציץ נֶזֶר הקדש זהב טהור (שמות לט ל). ושמת הממצנפת על ראשו ונתת את נֵזֶר הקדש על המצנפת (שם כט ו). וישם את המצנפת על ראשו וישם על הממצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נֵזֶר הקדש (ויקר' ח ט). ואעמד עליו (על שאול) ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הַנֵּזֶר אשר על ראשוו ואצעדה אשר על זרעו (ש"ב א י). ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הַנֵּזֶר ואת העדות וימלכו אתו (מ"ב יא יב). נארתה ברית עבדך חללת לארץ נִזְרוֹ (תהל' פט מ). שם אצמיח קרן לדוד וכו' אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נִזְרוֹ קלב יז-יח.  כי אבני נֵזֶר מתנוססות על אדמתו (זכר' ט יו). כי לא לעולם חסן ואם נֵזֶר לדור דור (משלי כז כד). —  ובתלמ': כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי (הור' יב.). – ומצוי בסהמ"א, ובפרט במליצה במשמ' מה שהוא משֻבח ביותר, ואמר המשורר: ולמאד נעמה תבל כאילו יקותיאל עטרת פז לראשה, עטרת הידידות הוא ונזרהּ ותפארתה ואור סהרה ושמשה (רשב"ג, הצפור או דרור). ופשטה תורתו ותרשיש מלתו בפיות אֻמתו ונהג את דורם, ושמוהו על ראש בני דורו לדרש וקראו אותו ראש ונזרם ונזירם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). וכמה אצעק חמס ואאנק ואאנח, נפל נזרי ונרמס ומרום לארץ צנח (ר"י הלוי, מלאך שמך בקרבו). – ב) בהשאלה, מקום משוח בשמן מעל למצח הכה"ג או מלך וכדומה, gesalbte Stelle a. Haupte des Priesters; endroit De la tête du grand' prêtre où se faisait l'onction: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה וכו' את ראשו לא  יפרע וכו' כי נֵזֶר שמן משחת אלהיו עליו (ויקר' כא י-יב). ג) קבוצת השערות מעל המצח של הנזיר וכדומ': כי נֵזֶר אלהיו על ראשו (של הנזיר) וכו' וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נִזְרוֹ וגלח ראשו ביום טהרתו (במד' ו ז–ט). וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נִזְרוֹ ולקח את שער ראש נִזְרוֹ ונתן על האש וכו' ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נִזְרוֹ (שם יח-יט). גזי נִזְרֵךְ והשליכי ושאי על שפים קינה (ירמ' ז כט). – ד) זמן שהנזיר הוא נָזִיר: כל ימי נדר נִזְרוֹ תער לא יעבור על ראשו במד' ו ה. כל ימי נדר נִזְרוֹ קדש הוא ליי' (שם ח). וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נִזְרוֹ יביא אתו אל פתח אהל מועד (שם יג). – ואמר המשורר בשלש המשמעות: נואם לבבי כי פאר זקן שיבות וכי הן מלבד נזרו, דומות עלי לחיו למו טורי אבן בראש מלך עלי נזרו, בם יעטה כבוד וינזר מחטא ומה יפו ימי נזרו (רמב"ע, תרשיש ה סה). – ובתו"מ, כמו נזירוּת: שיקדום נזרו לקרבנו לא שיקדום קרבנו לנזרו (ירוש' נזיר ב ט). הרי שנזר והיה מגלגל בנזרו אין נשאלין לו וכו' (שם ה ד). קונם שאיני נהנה לפלוני והריני נזיר לכשאשאל עליו נשאל על נדרו ואח"כ נשאל על נזרו (בבלי נדר' צ.). – ה) °כנוי לצורה מצורות המזלות: הי"ד (הצורה י"ד) הנזר וכוכביו י"ג (ראב"ע, ראשית חכמה א). ו' (הצורה הששית) הנזר הצפוני (ראב"ח הנשיא, חשבון המהלכות יז). ראיתי לבאר במקום הזה שמות השלשים וששה צורות וכו' הכלב הנובח הנזר השמאלית ןכו' עקרב המחתה קשת נזר הדרומי (ר"ד גנז, נחמ' ונעים שה). – °נֵזֶר הַמֶּלֶךְ, שם צמח, Melilotus: נזר המלך1 ונקרא בלשונם מלילוט מהותו הוא פרח צמח תבניי המראה ירחיי התבנית (קאנון ב, שמות הסמים, אות א). ותחבשת נזר המלך מועיל בזה מאד (שם ג יג ד א). ויקח געדה ונזר המלך וכו' (שם שם ב). – °נֵזֶר בעַיִן, הזֵר אשר מסביב להקרנית, Lumbus; limbs2 : פעמים רבות תתרחב הענביית עד שיגיע ההתרחבות עד האכליל כלומר הנזר (קאנון ג ג ד ז).