*, ש"ז, מ"ר נְזִיקִים, — כמו נֵזֶק, נְזָקִים: ד' כללות היה רבי ישמעאל אומר משום ר' מאיר בנזיקין כל מקום שיש רשות למזיק ולא לניזק פטור וכו' (מכי' משפט' יד). — ובסהמ"א: שיחשוב בענינים עתידים ליפול ויפחד וידאג למה שיחשוב וידמה שיפול עליו מהם נזק מהנזיקים וירא שמא יארע לו צרה (רש"ט פלקיירא, צרי היגון בשם הרמב"ם). — ובהשאלה, *אָבוֹת נְזִיקִים, במשמ' המזיקים העקריים: ארבעה אבות נזיקין1 השור והבור והמבעה וההבער (ב"ק א א) . — ובסהמ"א: תאומים הם שני אבות נזיקין בשמות נקראו השור והבור (יהודה בן שבתי, מלחמ' העושר והחכמ'). והחכם הגדול שלמה אפרים ע"ה היה נותן בהם סימנים בפסוק כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני מש"א שהוא ר"ת ממון שמלות אכילה אשר המה אבות נזיקין המטרידים את האדם מהשגת שלימותו (חמד' הימים א א) . — ושֵׁם מסכת ממסכתות התלמוד2 שמדֻבר בה אדות הלכות נזקים: מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה נזיקין ל' פרקים כלים ל' פרקים (ר' חנין, מד"ר ויקר' יט). — *סדר נזיקין, שֵׁם החלק הרביעי מששה סדרי המשנה שמדֻבר בו אדות הלכות נזקים: חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקין (ר"ל, שבת לא.) .
1 כך הנוסחה בכל הספרים, וכך גם במדב"מ. ובכ"י ברלין מספר 568 נזקין. והעיר הר"נ וז"ל: כל נזיקין שעושים נזק, נזקים שם ההיזק.
2 בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.