ת"ז, (לנק' נְחוּשָׁה, מ"ר נְחוּשִׁים, נְחוּשׁוֹת), — גוּף נָחוּשׁ, חזק כמו נְחֹשֶׁת, ehern; d'airain; brazen: מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי אם כח אבנים כחי אם בשרי נָחוּשׁ (איוב ו יא-יב).