ח. נִיב

° 1, ש"ז, — תבן מעֻבה: וכן אתה אומר בניב2 של תבן פי' תבן מעובה כמין חבילות וכו' דין ניב של תבן ודין מתבן שבין ב' חצרות אחד הוא (ר"ח, ערוב' עט.).



1 עי' הערה הבאה.

2 בגוף הגמ' שם גוב, וכך רש"י ותוספת' שם, ופרש"י בור, והשיגו התוספ' ע"ז.

חיפוש במילון: