ש"נ, — א) עי' נִדָּה. — ב) °שה"פ מן נוד, במשמ' תנועה: והאש קלה מן הכל והיא חזקה מן הכל וכו' ובזיזותה התדירה העולם מתקיים ועומד ובנידתה הארץ עומדת בתוך הריק ככדור באמצע וכו' כך נידתה של אש מעמדת את הארץ באוירו של עולם (כתב תמים בשם או"ד ב, או"נ ג). בך אשמח בעת אנע ואנוד ולך אודה בכל ניעה ונידה (ר"י הלוי, לך נפשי). הנעת הגידים ונידתם יום ולילה (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ה כא).