*1, ש"ז, — בדבור זה, פְּלוֹנִי נִימוֹקוֹ עִמּוֹ, במשמ' יסוד וטעם לדעתו: רבי יוסי נימוקו עמו (גיט' סז.), ערוב' נא. ועוד. — ונתקבל הדבור במשמ' זו בסהמ"א, ובזמן האחרון יצרו קצת הסופרים ממנו פעל נמק, מנמק, נותן טעם ויסוד להדבר. — ובמשמ' משא ומתן ופלפול בטעמי הדברים: נימוקי רבותינו בעלי התוספות (רנה"ו, מכתב רב טוב לבית ישראל יז:).