נְסִיכוּת

°, ש"נ, —  מעלת הנסיך:  דורכת נסיכות, בחנון קול בכות, דברה אני במלכות (ר"א קליר, מוס' א ר"ה, אנסיכה מלכי). יסכה לשון נסיכות כמו שרה לשון שררה (רש"י בראש' יא כט).  המסכה לשון נסיכות ושררה (הוא, ישע' כה ז).  לשון נסיכות וקצינות אתנהג עצמי בנסיכות של שמחה (רשב"ם קהל' ב א.  ענין כלם הגדולה והקצינות והנסיכות (רד"ק שרש נסך).  ושאל מי פקיד בית המלכות ומי מנהג הנסיכות (יוחסין של אחימעץ מאיטליה, ניבויאר 126).  דמיונו אין בכל תופסי מלכות, אין להשוותו לקושרי קשר נסיכות, מתגאה על גאים ואוהב נמיכות (ר' יצחק בר יהודה, אופן לשבת בראש', ידודון ידודון).

חיפוש במילון: