נְסִירָה

°, ש"נ, — שה"פ מן נָסַר: כששובר העצם אינו מתפרק עמו נסירה אלא נסדק (ר"ח פסח' פה.)נסירת האשה מהאדם (אוצה"ח, בראש' ב יח). איך היתה ההולדה קודם הנסירה ולמה נבראו כך שיצטרכו להנסירה (עסיס רמונים יח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים