*, ש"ז, מ"ר נִסְיוֹנוֹת, — הפעולה לנסות אדם או דבר אם הוא כמו שהוא נראה, Prüfung; essai, épreuve; test, trial: כי בהתנכר אלך עמו ולפנים אבחרנו1 בנסיונות2 (ב"ס גני' ד יז). קנית אוהב בניסיון3 קנהו ואל תמהר לבטח עליו (שם ו ז). — ובתו"מ: מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו מפרשים בים הגדול נכנסה ספינתן למים שאינן מהלכין אמר ר' אליעזר לר' יהושע לא באנו לכאן אלא לניסיון ומילאו משם מלא חבית מים כיון שעלו לרומי אמר להם אדריינוס מימי אוקיינוס מה הן אמרו לו מים בולעים מים (מד"ר בראש' יג). לוקחין בהמה מהן לניסיון ומחזירין להן כל אותו היום (תוספת' ע"ז ב א). משל לאדם שאמר לחבירו מכור לי חמורך זה א"ל הן נותן אתה לי לניסיון א"ל הן (ספרי דבר' כא). פעמים שמוכרה לו לניסיון והוא מחזירה לאחר ג' ימים (ירוש' ע"ז א ו). — ובמשמ' מעשה קשה שהוטל על אדם כדי לראות אם יעמוד בו או אין: משיב משה לפני הקב"ה הואיל ואני נפטר בנסיון גדול מן העולם הראיני אדם נאמן שיעמוד על ישראל (ספרי דבר' שה). עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם (אבות ה ג). עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום במדבר (שם ד). ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עוון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון (ברכ' ס:). לעולם אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל (רב, סנה' קז.). נסיון עשירי הוא וכו' נסיון האחרון שהוא שקול כנגד הכל (ר' חנין, מד"ר בראש' נו). אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים ומנסה העני אם יכול לקבל ייסורין ואינו כועס וכו' ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות הרי הוא אוכל ממונו בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב וכו' ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי הוא נוטל כפלים לעתיד לבא (שם שמות לא). כיון שאמרו אלה אלהיך ישראל בא מות עליהן אמר הקב"ה בשיטתו של אדם הראשון הלכתם שלא עמד בנסיונו שלש שעות ובתשע שעות נקנסה עליו מיתה (שם לב). אמר משה רבון העולם על מה אתה כועס על ישראל אמר בשביל שבטלו עשרת הדברות א"ל יש להן מהיכן ליפרע אמר לו מנין אמר הזכר שנסית אברהם בי' נסיונות ויצאו עשר בעשר (ר' אחא, שם מד). נפלה אמו (של הילד השביעי שנגזרה עליו מיתה) עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו ואמרה לו בני לך אצל אברהם אביכם ואמור לו כך אמרה אמי אל תזוח דעתך עליך ותאמר בניתי מזבח והעליתי את יצחק בני הרי אמנו בנתה שבעה מזבחות והעלתה שבעה בנים ביום אחד אתה נסיון ואני מעשה (שם איכ', מעשה במרים). מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בנסיונך אפילו שעה אחת (ר"י בן פדייה, תנחומ' שמיני יג). — ומ"ר נסיונים: אמר לו הקב"ה יסורין קשים ונסיונין אחרים היו ראויין לבא על אברהם (מד"ר במד' יז). — ואמר הפיטן: אצולים מפרך סונים, בחוזק יד ונסיונים, גוי שומר אמונים (משה בר' קלוני', יוצ' אחרון פסח, אצולים). — ומצוי בסהמ"א: ותנאי התשובה ומה שיבא מן הצרות על דרך הבחינה והנסיון ועל דרך הפרעון מעון שקדם (ר"י א"ת, כוזרי ה כא). די בנסיונות מוסר ובהתהפכות הימים מוכיח (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' ב ג). הנסיונות אין להם תכלית והמשכיל יוסיף בהם בכל יום (שם א י). כענין שאמרו חכמים אשרי אדם שעומד בנסיוניו (רמב"ן, שמות כ יז). — ובמשמ' מעשה שנעשה פעמים מספר והוכיח דבר מה שהוא כך או כך Erfahrung; expérience: ומנסיון מלאכת ידיו שניסה בחכמת הרפואה (ש' דונולו, ספ' המרקחות). כי זה איננו משעורם וחכמתם אבל הוא מנסיונות שמצאום כאשר מצאו המשגל יהיה ממנו הילד (ר"י א"ת, כוזרי ג כג). ומפלאי דיניהם עוד ונסיונותם חרותה בידי שמים כשרה בידי אדם טרפה משום צמוק ריאה (שם ד לא). כל כמה שנתאמת נסיונו באלו אע"פ שלא יגזרהו ההיקש הוא מותר לעשותו (ר"ש א"ת, מו"נ ג לז). בעבור זה התחכם הש"י לאמת התחלות התורה בנסיון כדי שלא יפול הספק בהם כי מה שנתאמת בנסיון כמשוך הקלאמיטא הברזל אי אפשר שיפול הספק בו (ר"י אלבו, העקר' א יז). למה שתגיע להם ידיעתו בנסיון ולמה שיוציאו מלבם ממה שידעו בנסיון (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' ב ב). ומה לנו להביא בזה טענות שכליות וכבר למדנו החכם שהנסיון גובר על ההקש (ר"י אברבנאל, ש"א ח). — בעל נסיון: כי בעלי הנסיון יוכיחו בזה הפך דברי חכמי ישראל (פחד יצחק, ערך נקור). — ומשל: אין חכם כבעל הנסיון (מילי דאבות י:). — ודבור רגיל, הנסיון היומי מוכיח וכו'.