ב. נָסִיךְ

1, ש"ז, סמי' רב' נְׂסִיכֵי, בכנ' נְסִיכֵיהֶם, נְסִכֵיהֶם, נְסִיכֵמוֹ, — א) שליט ושַׂר כעין מלך אצל המואבים וכדומה Fürst; prince: את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נְסִיכֵי סיחון ישבי הארץ (יהוש' יג כא). והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נְסִיכֵי אדם (מיכ' ה ד). שמה נְסִיכֵי צפון כלם וכל צדני (יחזק' לב ל). שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נְסִיכֵמוֹ (תהל' פג יב). — ב) כמו מַסֵּכָה: וגם אלהיהם עם נְסִכֵיהֶם2 עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים (דני' יא ה). — ואמר בן סירא: בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים עולם בגבורתם (ב"ס גני' יו ו-ז). — ובמדרש: והלא מתחלה נסיך היה (בלק) וכו' אלא משנהרג סיחון המליכוהו תחתיו (מד"ר במד' כ). — ובסהמ"א: קדם כל נסיכים הייתי נסוכה מאז (יוצ' א שבוע', יי' קנני). — וכנוי לאלהים: טהורה עת נבראתי, בגוף טמא נחבאתי, אוי לי כי נדמיתי, נתנני נסיכי, במחבאי מחשכי, ובתוך עם טמא שפתים אנכי (יצחק בן ראובן, פחדתי מיוצרי). — ולנק' °נְסִיכָה, מ"ר נְסִיכוֹת, בהשאלה למלאכים: נחלקים לכתות ועל דגלם אותות, בעט סופר מהיר חרותות, מהם נסיכות ומהם משרתות, מהם צבאות רצות ובאות (רשב"ג, כתר מלכות). — ובמשמ' הפשוטה: ויאמר האיש חייך השר אם יאמרו לי בני עמנו, נשא אשה ומלוך תמלוך עלינו, לא חפצתי לקחת לא מלכה ולא נסיכה (עמנ', מחבר' יז).



1 משק' מָשִׁיחַ.

2 הקדמונים פרשו גם זה במשמ' שר ושליט.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים