ש"ז, בכנ' נסִיכָם, — כמו נֵסֶךְ: אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נְסִיכָם (דבר' לב לח). — ואמר המליץ: אשר נפתו בתענוג הזמנים וצוף טעמם וישתו יין נסיכם, שאול ירדו ושכבו ראש וזנב והשתוה בזוים עם נסיכם (ר"י חריזי, הענק, אות נ).