*, ש"נ, — שה"פ מן נָסַע: נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה (ר' יהושע, מכי' בשלח, ויסע א). הקיש נסיעתן מרפידים לביאתם למדבר סיני מה ביאתם למדבר סיני בתשובה אף נסיעתם מרפידים בתשובה (שם יתרו, בחדש א). מה בחנייתן על פי הדיבר אף בנסיעתן על פי הדיבר (ירוש' ערוב' ה א). מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו נפסל ביוצא (מנח' צה.). — ומצוי בסהמ"א: הכל היום נסיעה וחניה, וכל ליל מלון עיפה כאיה (ר"ש הנגיד, הכל היום). ידמו כי להוסיף הון אני סר ונעתק מחניה אל נסיעה (הוא, נשמה). וכפל את נסיעותיו ומהר כעוף ירכב כנף רוח (הוא, אלוה עז). והזהירהו על הנסיעה ולא הודיעהו העת וכו' שיהיה מזומן לנסיעה ולהעתקה (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפ' ג). הנה היתה נסבה מאת האלהים ולא נתנני להתראות פנים בפנים עמכם וחליתי חלי גדול יום הנסיעה (רד"ק, מכתב לר' יהודה הרופא, אגר' רמב"ם 39). שנסתי מתני באזור הנסיעה, ופשטתי סות המרגעה, ולבשתי כסות היגיעה (ר"י חריזי, תחכמ' ג). אשר ימיו יבלה בנסיעה, יהי עמל ולא יחסר יגיעה (שם כו). על כן יאמרו המושלים הנסיעה תשועה וההליכה ברכה (שם). ויאמר הערב בכל נסיעה ותנועה ברכה ותשועה (ר"י בן זבארה, ספ' שעשוע' ב). המעט בעיניו עון הנסיעה הראשונה אשר העמיס כבוד מע"ל עלי על לא דבר וכו' אל יגרום לי לעשות נסיעה שניה לווילנא אשר לא לטובה תהי לי (מא"ג, דביר ב לה). — והנסיעה הגמורה, המָוֶת: אל תעלני בחצי ימי עד אכין צידה לדרכי וצידתי ליום נסיעתי (רשב"ג, כתר מלכות). ולא נצטידה חכמה ויראה לצורך הנסיעה הגמורה, ויום נבא ונראה פני אל ומה נביא בידינו תשורה (עמנ', מחבר' ח). — ובהשאלה לתנועת הגלגלים והמזלות: שע"י מסיבת השמים ונסיעתו בכוכביו הן היום והלילה ניכרים ונבדלים זה מזה וכו' ע"י מרוצת גלגליהם ונסיעתם בהם (ר"י ישראלי, יסו"ע ב יז).