ב. סָכַךְ

פ"י, כמו ב. שָׂכַךְ, — סרג, ארג, weben; tisser; to weave:  כי אתה קנית כליותי תְּסֻכֵּנִי1 בבטן אמי (תהל' קלט יג).

— פִּע', *סִכֵּךְ, —  כמו קל:  ובעצמות וגידים סככתני אינו אומר אלא תסוככני הוי חיים וחסד עשית עמדי (מד"ר ויקר' יד). —  ואמר הפיטן:  חי לכל החי קראת בשר סככת גיד ועצם וארגת עור ובשר (ולכן בידך, יוצ' יו"כ).

— פוע', °סוֹכֵךְ, כמו קל:  הלא כחלב התכתני וכגבינה הקפאתני ועור ובשר הלבשתני ובעצמות וגידים סוככתני חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי  (בקשה לר' בחיי בסוף ספ' חו"ה בערב', הוצ' ד"ר יהודה).



1 [ואולי גם סֹךְ, הסתרגות והסתבכות הענפים שבסבך, וגם סֻכָּה ע"ש הסתבכות הענפים של הסכך. ועי'  (תשו' דונש על רסע"ג 80):  תסוככני אמר כי הוא תסך עלי ואני אומר תארגני כמו אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת, ע"כ. ויש להעיר שדונש גרס תסוככני במקום תסכני, עי' בהערה של שראטר. ולכאן שייך הטווה והמיסך (שבת ז ב); תוספת' שם ח ב.  שהובא בערך ב. נסך, הִפע'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים