פ"י, נָעַרְתִּי, נֹעַר, נָעוּר, — נָעַר דבר, הניע אותו ידיו וכדומ' כדי להפיל מה שיש בו schütteln; secouer; to shake: גם חצני נָעַרְתִּי וכו' וככה יהיה נָעוּר ורק (נחמיה ה יג). במקור הסרוק לא צוין מספר הפרק (ה) — ואת כַּפָּיו: מאס בבצע מעשקות נֹעֵר כפיו מתמך בשחד (ישע' לג יה). — ובהשאלה: היה השרון כערבה ונֹעֵר בשן וכרמל (שם ט). — ובתו"מ: מעות שעל הכר נוער את הכר והן נופלות (שבת כא ב).  הנוער1 אגודה של ירק וירדו (המים) מצד העליון לתחתון וכו' הנוער את הקלח חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה (מכשיר' כ ד).  לאיוב נערתי מן אשפה (פסיק' רבתי כו).

— נִפע', נִנְעַר, נִנְעַרְתִּי. אִנָּעֵר, יִנָּעֲרוּ, — א) נִנְעַר פלוני מִשְּׁנָתוֹ, זע ונע לקום: ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם וְאִנָּעֵר והוא לא ידע כי יי' סר מעליו (שפט' יו כ). — ננער הארבה, התחיל כלו לזוז כדי ללכת, לעוף: כצל כנטותו נהלכתי נִנְעַרְתִּי כארבה (תהל' קט כג). — ובתו"מ: מתוך שהיו עומדין צווחין ננער אביהם (מכי' בשלח ב ה).  מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו באין בספינה והיה ר"א ישן ורבי יהושע נעור ניזדעזע ר' יהושע ונינער ר"א אמר לו מה זה יהושע מפני מה נזדעעת (ב"ב עד:).  משעה שהוא ננער יוצא לעולם (ר' יודן, ירוש' ברכ' ג ה).    וכשבא לישון  מפקיד רוחו להקב"ה שנאמר בידך אפקיד רוחי וכשננער ממליך להקב"ה השומרים בלילה מוסרין אותו לשומרי היום (מד"ר במד' כ).  בחצי הלילה ננער משנתו אמר להן היכן אני נתון (פסי' דר"כ, שוש אשיש). שלא יהיו האומות העולם אומרים מה דוד סבור החריב בית אלהינו ועשה בית לאלהים נינערו אלהינו וגבו נקמתם והחריבו בית אלהים (פסי' רבתי ו). — ובהשאלה ננער מחלי, שב לאיתנו: שחלתה וננערה מחליה (מד"ר שמות א). — נִנְעַר מן העפר, הקיץ וקם לתחיה: שאין בשרו ננערת מן עפרה (מד"ר במד' יד).  שכל חסד שישראל עושין בעולם הזה בשעה שהם ננערין מן העפר הקב"ה משלם שכרן (מד"ז רות א ח, הוצ' בובר). — ובהשאלה: כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער (ר' אלעזר סוט' ה.). — וננער בגד וכיוצא בזה, שנערוהו: אף בבגד טמאה מפני שהיא ננערת (רשב"ג, כלים כח ג).  (חסן הוא) פשתן שלא ננערה (ר' פינחס, ירוש' שבת ב א).  שלא נינער פשתן שלו אלא עם הקוצים שלו (מד"ר אגדת בראש' יז). — נִנְעַר מדבר, הונע הדבר והשלך ממנו: לאחז בכנפות הארץ וְיִנָּעֲרוּ רשעים ממנה (איוב לח יג). — ובתו"מ: למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו לשם (ריש לקיש, שבת קיז:).  כל המסתכל בערוה קשתו ננערת2 (ר' אלעזר, סנה' צב.). —  ובסהמ"א במשמ' נדחף למקום: ובאותה שעה ננערין פושעי ישראל לגיהנם י"ב חדשים (נסתרות רשב"י, ביהמ"ד ילינק ג 81). — ואמר המשורר: אני הננערת, בידי נמסרת, נמכרת ונפשי זוררת (ראב"ע, איך אזלת יד.). — *ננְער לעשות דבר, זז ממעמדו: ננערו לעמוד ולא עמדו מהו (רב ענן, מו"ק כב.).  ננערה3 לעמוד אע"פ שלא עמדה (רב חסדא, חול' נא:). — ובסהמ"א: מזמין עצמו כמו ננער לעמוד (רש"י ברכ' לד.). ואין תוקעין אלא בפני בית דין גדול בלבד כל זמן שהן יושבין ואפילו ננערו לעמוד ולא עמדו תוקעין בפניהם (רמב"ם, שופר ב ט). — ובמשמ' התעורר: והחזיק לו טובה רבה במה שהוא צורר היהודים כ"כ עד שהשנאה הנעירתו וננער לדבר שלא ננער אליו זולתו (רשב"צ דוראן, מג' ספר קיז.).

— פִע', נִעֵר, יְנַעֵר, — א) נִעֵר את פלו', הפילו ע"י נענוע: וַיְנַעֵר יי' את מצרים בתוך הים (שמות יד כז).  וְנִעֵר פרעה וחילו בים סוף (תהל' קלו יה).  גם חצני נערתי ואמרה ככה יְנַעֵר האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו (נחמ' ה יג). — ואמר בן סירא: ועין יי' צפתהו (את העני) לטוב וינעריהו מעפר צחנה (ב"ס גני' יא יב).— ובתו"מ נִעֵר את הקדרה הריק אותה ע"י נענוע: פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ לנער בו את הקדרה לקנח בו את הריחים (ר"א, כלים כח ב).  ואלו הן היתוכין אלו שהחנוני מנער בהן את הקדרה (תוספת' כלים ב"מ ב י).  היתה טבילת יום מנערת4 את הקדרה בידים מסואבות (טהר' ב א). — הגיס את הקדרה והניע את התבשיל שבתוכה: נותן אדם לפונדקית תבשיל לבשל לו ומנחת הקדרה לפניו ואם מנערת בו אפילו בין הגויים אינו חושש (תוספת' דמאי ד לב).  נראין דברי ר' יהודה בשלא ניער ושלא כסה ודברי חכמים בשניער וכסה (רבי, חול' קח:).  הלכת לצור מימיך וראית ישראל וגוי שהן שותפין בקדירה ואינו חושש שמא ניער הגוי הקדירה (ר' חנינא, ירוש" ע"ז א ד).  כזה שמנער בקדירה תחתון עולה למעלה ועליון יורד למטה (ר' לוי, מד"ר שה"ש, לסוסתי). — ובסהמ"א: כף של עץ ששופכין בו המרק מן הקדרה ומנער בו הקדרה (ערוך, ערך עץ).  טסין של מתכת שמנערין בהן את הקדרה (רמב"ם, כלים ו ט). — וכסות, טלית, טבלה וכדומ': המפקיד כסות אצל חברו מנערה אחד לשלשים יום (תוספת' ב"מ ב כב).  ב"ש אומרים מגביהין מן השלחן עצמות וקליפין וב"ה אומרים נוטל את הטבלא כולה ומנערה (שבת כא ג).  נר שעל גבי טבלא מנער את הטבלא והיא נופלת (גמ' שם קכ:).  המנער טליתו בשבת (רב הונא, שם קמז).  משל לזקן שהיתה לו מעפורת והיה מצוה את תלמידיו ואומר לו קפלה ונערה (ר' ברכיה, מד"ר ויקר' ב).  למלך שהיו לו פרקסין והיה מצוה את עבדו ואמר לו קפלו ונערו ותן דעתך עליו (ר' ישמעאל בר"נ, שם).  כחותל של תמרה שכשאתה מנערו אין בו מאומה (ר' חלבו, שם י). — נִעֵר את המחרישה וכדומ', זעזעה קצת: מעשה באחד שחרש וניער את המחרישה ונמצאת גולגלת שלמה  דבוקה במחרשה (ר' יהודה, תוספת' אהל' טו יג).היה חורש והטיח בסלע או בגדר או שניער המחרישה (משנה שם יז ב).  דגים אלה צדתים בטהרה ולא ניערתי  עליהן את המכמרות (תוספת' ע"ז ד (ה) יא). — °וְנִעֵר האש: שהדליק העכו"ם ואפה העכו"ם ובא ישראל וניער האש מעט או כבשו לאש (רמב"ם, מאכ' אסור' יז יג). — נִעֵר את הצאן, הזיז אותם שילכו ויטילו גללים בשדה וידיירו אותה: ואינו מותר להושיב שומר ולא לנער את הצאן (תוספת' שביע' ב כ).  ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם (מו"ק יב.).  השוכר את הצאן אסור לנערה (ירוש' שביע' ג ג). — וְנִעֲרוֹ מהשֵינה: ויקום לקול הצפור שאפילו צפור מנערתו משנתו (שבת קנב.). 

— פֻע' *מְנֻעָר, מנוער, — שנערו אותו, ונהיה ריק, ובהשאלה מנֻער ממעשים טובים וכדומ': שהן מנוערין מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר (ירוש' ברכ' ד א).  אלו בני אדם שמנוערין מן המצות (ר' אליעזר, חגי' יד.).  שהיא מנוערת מן המצות (מד"ר בראש' לז). — ובסהמ"א: וגם לנער המנוער מכל למוד שלא למד עדיין כלום (רש"י משלי א ד).  גבורת אויביכם המנוערים מן המצות תיעף (הוא, ישע' מ כט).  ובנערים המנוערים מכל חכמה והפתאים מבני אדם (רש"ט פלקיירא, צרי היגון ד:).  והנערים המנוערים כל א' וא' ביום פורים (ספ' אורה ושמחה על פורים לא:)  והוא ג"כ הטעם של הסופרים שאין מקפידין ומניחין נערים לכותבם והמה מנוערים ולו חכמו ישכילו וכו' היו נזהרים ומרוחקין מן הטעיות והשיבובים הללו (הלבוש, הלכ' תפלין לב כ).  אם זה המנוער מכל ימהר לשאל (רנה"ו, מכתב רחובות, יד).  

— הִתפ', הִתְנַעֵר, הִתְנַעֲרִי, — התְנַעֵר מעפר וכדומ', התנועע, זע הנה והנה כדי שיפל העפר מעליו: הִתְנַעֲרִי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון (ישע' נב ב). ובתו"מ: תתנער אומה שמעשיה בצפון ותבוא אומה שמעשיה בצפון ובדרום (זבח' קטז.). — ואמר המשורר: והתנערי מן הזמן כצפרים אשר מרסיסי לילה יתנערו (ר"י הלוי, ישנה בחיק ילדות).  יחידה כיום מהרי לקראת אלהים להכון, ומהוד זמן התנערי ולא יסכון (הוא, אלהים שחרתיך).  התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך (ר"ש הלוי אלקבץ, לכה דודי). — ומצוי בסהמ"א: שתתנער משפלותה ותחזור לאותם שהיו רגילין אצלה (רש"י ישע' כג טו).  מה יפה ומה נאוה גאון צמרתם ודליותיהם המרעיפים רסיסי טל שמים המתנערים מכנפי הכרובים ויורדים על ראש צדיק (א. מאפו, אה"צ כט).  

— הִפע', *הִנְעִיר, הניע את פלו' שיהיה ער ומלא חיים: עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו (ר' אבהו, ערוב' נג:). — ובסהמ"א במשמ' תנועה: ענינו (של תסמר) תנעיר ותרעיד (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, סמר).  רבת צררוני, כארבה הנעירוני (תשו' ר"ת הוצ' מק"נ 157).

— הָפע', °יֻנְעַר, — במשמ' יְשֻׁלַח: תכון תבל כי יונער רשע ושם צדק לרגליו (מוס' ב ר"ה אהללה אלהי).