פ"ע, נָעֲרוּ, — נָעַר גור האריה וכדומ', שאג בקול של הגורים brüllen; rugir; roar: יחדו ככפרים ישאגו נָעֲרוּ כגורי אריות (ירמ' נא לח). — ובתו"מ: בתחילה הוא (הקב"ה) נוער מבית המקדש ואחר כך הוא פורע מן אומות העולם (ר' לוי, מד"ר שה"ש, אתי מלבנון). — ואמר המליץ:  הקיצה והער אהבת ימי צביה, בשני ארי נוער וצפרני לביה, וצר פיהו פוער לדם חלל ושביה (רמב"ע האל התולה). כארי עלי נער, ואבירי ששוני נער (ר"י חריזי, תחכמ' יד). — וגם לחמור,  schreien; braire; to bray:  משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים (ברכ' ג.).— ואמר המליץ:  זכור אחי בלכתנו שנינו אל בית התפלה יום ערבה, ושמענו חמור נוער וצוחת בני בקר והם גועים קרובה (ר"ש הנגיד, הירהב הזמן).  ותחכם עת היותך בין חכמים ועם הבוערים תסכל ותבער, וכראותך ארי תשאג והעת חמור תראה פתח פיך ותנער (רש"ט פלקיירא, המבקש יב). עורך להוד שירך זמיר זולתך עורך לקול צפור אתון נוערת (עמנ' מחב' כ).