ש"ז, נָעַר, בכנ' נַעַרְךָ, נַעֲרוֹ, נַעֲרָהּ, מ"ר נְעָרִים,  סמי' נַעֲרֵי, בכנ' נְעָרַי, נְעָרֵינוּ, נְעָרֶיךָ, נְעָרָיו, נְעָרֶיהָ, נַעֲרֵיהֶם, — א) ילד, Kind; enfent; child: תינוק: ותפתח ותראהו את הילד והנה נַעַר בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה (שמות ב ו). — שלא נולד עדין: כי הנה הרה ויֹלדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הַנַּעַר מן הבטן (שופט' יג ה). איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לַנַּעַר היולד (שם ח). מה יהיה משפט הַנַּעַר ומעשהו (שם יב). — שעכשו נולד: ותקרא לַנַּעַר אי כבוד (ש"א ד כא). — לפני הגמלו: וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הַנַּעַר והביאתיו (שם א כב). — אחרי הגמלו: ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יי' שלו וְהַנַּעַר נָעַר (שם כד). אל הַנַּעַר הזה התפללתי (שם כז). — עלם: ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הַנַּעַר ועל אמתך (בראש' כא יב). ואני וְהַנַּעַר נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם (שם כב ה). ויאמר אל תשלח ידך אל הַנַּעַר ואל תעש לו מאומה (שם יב). ולא אחר הַנַּעַר לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (שם לד יט). והוא נַעַר את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו (שם לז ב). ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הַנַּעַר אתי (שם מג ח). — נער קטֹן, קטָן: ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד וְנַעַר קטן עמו (ש"א כ לה). ואנכי נַעַר קטן לא אדע צאת ובא (מ"א ג ז). ויברח הדד הוא ואנשים אדומיים וכו' והדד נַעַר קטן (שם יא יז). וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נַעַר קטן ויטהר (מ"ב ה יד). וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו וְנַעַר קטן נהג בם (ישע' יא ו). — נערים קטנים: ויעל משם בית אל והוא עֹלה בדרך וּנְעָרִים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו (מ"ב ב כג). — צעיר: ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הַנַּעַר חרבו כי ירא כי עודנו נָעַר (שופט' ח כ). כי נַעַר אתה והוא איש מלחמה מנעריו (ש"א יז לג). ויבט הפלשתי וכו' כי היה נַעַר ואדמני עם יפה מראה (שם מב). ונתתי נְעָרִים שריהם ותעלולים ימשלו בם (ישע' ג ד). ושאר עץ יערו מספר יהיו וְנַעַר יכתבם (שם י יט). ואמר אהה אדני יי' הנה לא ידעתי דבר כי נַעַר אנכי (ירמ' א ו). כי נַעַר ישראל ואהבתו וממצרים קראתי לבני (הוש' יא א). נַעַר הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב (תהל' לז כה). חנך לַנַּעַר על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב ו). אי לך ארץ שמלכך נָעַר ושריך בבקר יאכלו (קהל' י יו). ויאמר דויד שלמה בני נַעַר ורך (דה"א כב ד). שלמה בני אחד בחר בו אלהים נַעַר ורך (שם כט א). ורחבעם היה נַעַר ורך לבב ולא התחזק לפניהם (דהי"ב יג ז). ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נַעַר החל לדרוש לאלהי דויד אביו (שם לד ג). — בהבדל מזקן: ויאמר משה בִנְעָרֵינוּ ובזקנינו נלך (שמות י ט). גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן וְנַעַר לא יחן (דבר' כח נ). ירהבו הַנַּעַר בזקן והנקלה בנכבד (ישע' ג ה). כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נְעָרִים וזקנים ערום ויחף (שם כ ד). לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן וכו' כי הַנַּעַר בן מאה שנים ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל (שם סה כ). ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן וָנָעַר ונפצתי בך בחור ובתולה (ירמ' נא כב). בחורים וגם בתולות זקנים עם נְעָרִים (תהל' קמח יב). שכבו לארץ חוצות נַעַר וזקן בתולותי ובחורי נפלו בחרב (איכ' ב כא). — מנער ועד זקן: טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מִנַּעַר ועד זקן כל העם מקצה (בראש' יט ד). ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מִנַּעַר ועד זקן (יהוש' ו כא). ונשלוח ספרים וכו' להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מִנַּעַר ועד זקן טף ונשים ביום אחד (אסת' ג יג). — בחור, איש צבא1: בלעדי אשר אכלו הַנְּעָרִים וחלק מן האנשים אשר הלכו אתי (בראש' יד כד). ויאמר דוד לַנְּעָרִים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום (ש"א כה ה). ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הַנְּעָרִים וישחקו לפנינו (ש"ב ב יד). ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יי' בְּנַעֲרֵי שרי המדינות (מ"א כ יד). כה אמר יי' אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נַעֲרֵי מלך אשור אתי (מ"ב יט ו). — ב) עבד: והוא רכב על אתנו ושני נְעָרָיו עמו (במד' כב כב). ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נַעַרְךָ אל המחנה (שופט' ז י). ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו וְנַעֲרוֹ עמו וצמד חמרים (שם יט ג). ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מֵהַנְּעָרִים וקום לך בקש את האתנת (ש"א ט ג). ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הַנְּעָרִים ואחת האתנת (מ"ב ד כב). ותלך ותבא אל איש האלהים וכו' ויאמר אל גחזי נַעֲרוֹ הנה השונמית הלז (שם כה). ותפל שבא ותקחם ואת הַנְּעָרִים הכו לפי חרב (איוב א יה). ויהי מן היום ההוא חצי נְעָרַי עשים במלאכה (נחמ' ד י). ואין אני ואחי וְנְעָרַי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו (שם יז). — ואמר בן סירא: אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה (ב"ס גני' יו א). אני נער הייתי וחפצתי בה ובקשתיה (שם נא יג). — ובתו"מ: הוא ילד וקולו כנער (ר' יהודה, סוט' יב:). נערים היו ובזבזו עצמן כקטנים (שם מו:). לנערים לחם לזקנים שמן לתינוקות דבש (ר' יוסי בר"ח, יומ' עה:). ילד היה ומנהגו כנער (מד"ר שמות א). גדולה זקנה שאם זקנים הם חביבים הם ואם נערים הם הקב"ה מקפץ להם את הזקנה (ר' יוסי, תנחו' שמיני יא). אמר אברהם רבש"ע צריך אתה להפריש בין האב לבן במקור נדפס 'לבין' ובין נער לזקן שיתכבד הזקן בנער (שם חיי שרה א). פעם אחת היה יורד מטר ויצא החסיד לשוק והיה הולך לבה"כ לתפלה וראה שכור אחד שהוא שוכב בשוק ואמת המים יורד עליו והבחורים והנערים מכין אותו באבנים (שם, שמיני יא). — ומשל: משל הדיוט אמר נתת פת לנער2 הודע את אמו (ר' יוחנן, בראש מס' שמחות). — וגם לדבר שאין בו רוח חיים: בשביל שהוא (הכרם) נער לכך החמיץ (יינו) ואינו עושה יין יפה (ר"ש בן יהוצדק, מד"ר שמות מג). — וכנוי למלאך: ובעת שהוקם (המשכן) למטן הוקם למעלן והוא משכן הנער ששמו מטטרון שבו מקריב נפשותיהם של צדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם (ר' סימון, מד"ר במד' יב). והסולם ההוא (שראה יעקב בחלום) הוא סולם הנער מטטרו"ן שהוא גבוה מחבריו מהלך חמש מאות שנה (ס' ג"ע, ביה"מ ילינק ג 139).