ת"ז, לנקב' נִצַּחַת, — משבה נִצַּחַת חזקה, עזה, שאין להכריע אותה: מדוע שובבה העם הזה משבה נִצַּחַת החזיקו בתרמית מאנו לשוב (ירמ' ח ה). — ואמר המשורר: חלץ אומה משחת וטהר משבה נצחת (ר"י הלוי, אדיר השוכן מרומים). — *תשובה נִצַּחַת: unüberwindlich; invincible; irrefutable: אמר להם אלכסנדרוס תשובה נצחת השיב אתכם (מגי' תענית ג). תשובה נצחת השיבה כנסת ישראל לנביא וכו' (רב, סנה' קה.). תשובה ניצחת השיבו עורב לנח אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני (ר"ל, סנה' קח:). — ובסהמ"א: ענה אענך על שאלתך תשובה נצחת (השג' רסע"ג על חוי הבלכי 40, הוצ' דודזון). דיקדקתם אחרי והשבתוני תשובה נצחת (רגמ"ה, כרית' יט:). — ומ"ר °נִצָּחוֹת: כי כל תשובותי על הרב ר' זרחיהו הלוי כולן בעיני תשובות נצחות (רמב"ן, הקד' מלחמ' יי'). והשיב (רסע"ג) על המינים ועל הקראים תשובות נצחות (ר' סעדיה אבן דנאן, מאמר על סדר הדורות). לא יתכן ליראי השם לפסול דבר ולאסור לאחרים זולת בראיות גמורות ותשובות נצחות וברורות (שו"ת הראב"ן הירחי כ, גנזי ירושלם). ועלינו להרבות עוד בתשובות נצחות (שם כז). המבינתך הסוחר שתשובתיך הם כל כך נצחות ואמתניות שאין להם מדחה (רי"מ חזן, שארית הנחלה ריח). — °טַעֲנָה נִצַּחַת: לאל יתברך הטענה הנצחת על האדם ואין טענה לאדם על האלהים יתברך (ר"י א"ת, חו"ה, עבוד' ה' ח). וכשרא' שאמר לו טענה נצחת קבלה וזהו ויפצר בו בטענותיו ונצחו (ר' אברהם סבע, צרור המור, וישלח, מה).