נָצִיר

ש"ז מ"ר סמי' נְצִירֵי, — חלק מחלקי העם, כמו שבט: נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי1 ישראל להשיב (ישע' מט ו).



1 כך הכתיב ברֹב הספרים, והקרי ונצוּרי ועי' ע' נצור. ובגמ'  (ירוש' שבי' סוף ד) דרשוהו וגזרוהו מן שרש יצר, נוצר, ופרשוהו במשמ' נפלים, אמרו וז"ל: אפילו נפלים (חיים בתחית המתים) מה טעמא ונצורי ישראל להשיב ונצירי ישראל להשיב. ועי' ע' נצר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים