נֹצְצִים, — נצצה אבן יקרה, שלחה ניצוצות funkeln; étinceler; to sparkle: וְנוֹצְצִים כעין נחשת קלל יחזק' א ז. — ומצוי בסהמ"א: והגפן מעשה אמן היה שריגיה ועליה ופרחיה זהב נוצץ ואשכלותיה זהב ירקרק יוספון שו. וירא פומפיוס את גובה חומת העיר ואת רום מגדליה וכאשר נצצו אבניה ואת בהק שמשותיה ואת הדר יפהיה שם ריח. כמו העין כאשר תראה אור השמש הנוצץ ראב"ד, אמו"ר א ז. כמו מאמר האומר הכוכבים הנבוכים אינם נוצצים ואותם שאינם נוצצים הם קרובים אלינו יותר ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש א א. והמלך יושב על כסא מלכותו בלבוש מלכות אפוד באפוד זהב והפז אשר עליו נצץ והברקת והאודם והנופך מתלהטים ס' הישר, מקץ מט.. אשרי עין ראתה כהן בההוד ועטרת מלא מאור נוצץ והוד עטה כאדרת ר"י הלוי, אשרי עין.  — °נוֹצֲצִים, כנוי למלאכים1: דלתיו דפקת כחם היום בפסח הסעיד נוצצים עגות מצות בפסח ואל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח ר"א קליר, אמץ גבורותיך, יוצ' ב פסח. כלך ברה כנוצצים כעין קלל אתי יפתי קשוריך להתכלל משולם בר' קלוני', צאינה וראינה, שם.

— הִפע', *הֵנֵץ, — הנצה החמה, התחילה לצאת ולהתגלות על האופק: ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ברכ' ג ה. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל ירוש' ברכ' א א. המלאך היה מקדד לפניהם את הדרך ומנין משהאיר את המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבע מילין ר' זעירא, מד"ר בראש' נ. —  ובסהמ"א: והחמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתגיע לסוף עביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב ר"ח, פסח' צד.. 

— פועֵ', יְנוֹצֵץ, — כמו קל: קניניך גלגל ירוצץ וברק ינצץ באוזנך ורוח מפצץ סלעים ירצץ בגאונך ר' יצחק אבן גיאת, קנינך. — ואמר המשורר: ואור ירוצץ כברק ינוצץ רמב"ע, לגדיר דעות. 

— התפוע' °הִתְנוֹצֵץ, — כמו נֹצֵץ, שלח ניצוצות: לך יחד גוי אחד תהלתך יעריצון מחנותם ארבעתם למול כסאך יתחצצון נוראים ונשאים כעין קלל יתנוצצון ר' יוסף, אראלים. שבת א אחה"פ. ובאלו החקיקות שבהם ר"ל הנתיבות מתוכן יתנוצץ אורות אשר צבען שונות זו מזו ראב"ד,  פי' יצירה א ב. מי שאמר הכוכבים הנבוכים קרובים אצלינו יותר מן הקימים מפני שנגהם לא יראה מתנוצץ הולך ושוב ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש א א. כמו אור השמש שהוא כולו מגוף אחד ר"ל מן השמש ואע"פ שיתנוצצו על שוכני הארץ הילים ומאורים עד אין מספר שם ד. ומהם מי שהיה האור הנערב מתאצל ומתפוצץ ומתנוצץ ר"מ ן' גבאי, ס' עבודת הקודש, חלק סתרי התורה טז. ובאותו רצון נחלקה אותה הנקודה והתנוצץ ממנה ניצוץ אור אחד ונעשה כעין מסך מבדיל בין הקודש והחול ר' נפתלי בר' יעקב אלחנן, עמק המלך, שער הקליפות קעט:⋅. התנוצץ ממנו כח מאוריי של"ה א, בית ישראל כא.. כי החמה היא גדולה מן הארץ ומתנוצץ אורה סביב כל הארץ הלבוש, חלק אורח חיים תכז. האור הבהיר הנדלק והמתנוצץ לכל צד הרקנטי, בראש' ד:⋅. וכערך נר המתנוצץ בפנס נגד אור שבעת ימים הבאים הקד' מקור חיים, בסוף שו"ת חות יאיר. ומלבושיו מזהירות מזהר המתנוצץ מהאבני' היקרות הנמצאות בהיכלי המלך עמנואל חי ריקי, משנת חסידים, עולם קטן יג. ויציץ באור הבהיר המתנוצץ אל פנימית דברים הנכבדים ר' טודרוס הלוי, אוצר הכבוד א, ד"ה בא וראה. —ובמשמ', קבל נצוצות: הנתיב הי' נקרא שכל מתנוצץ וכו' ונקרא מתנוצץ על שמקבל נצוצי הזהר מן הבינה הראב"ד, הקד' יציר' נתיב י' פי'. ולכך הנשמה דבקה במאציל ואינה משתנית ולא מתרחק' ממנו אלא דבקה כניצוץ השמש בשמש עצמו המתנוצץ מעצם השמש ומאיר כך הנשמה מתנוצצת מן המאציל רמ"ק, אילמה רבתי, עץ כל תמר ד ד. שקבל זוהר מן השפע ההוא ונתנוצץ אור ממנו הרקנטי, בראש' ג:.