נִצְפָּה
* 1, ש"נ — הוא צלף, Kapern; caprier; caper bush: הקלים שבדמאי השיתין והרמין וכו' והגופנין והנצפה (דמאי א א). על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה (ברכ' לו.). מה פעל לו הקב"ה (לאותו החסיד) זימן לו סוכה אחת של נצפה וכו' ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו (ירוש' שבת טו ג). מעשה בחסיד אחד שיצא לתוך כרמו לידע מה היא צריכה ומצא שם פרצה אחת וחישב אליה לגודרה בשבת אמר איני גודרה על שחשבתי עליה בשבת מה עשה הקב"ה זימן אילן של נצפה2 ועמד וגדרה והיה מתפרנס ממנו כל ימיו (מד"ר ויקר' לד).
1 בסור' נצפא. בערב' אצפ أصف.
2 בגמ' שבת (קנ:) צלף.