*, ניצולת, ש"נ, — חלק גרוע מדבר שמשליכים אותו. Abgeworfenes; rebut; refuse: התחיל (עשו) מחכך בגרונו וכו' ויאמר הכי ויעקבני את ברכתי לקח ושתקתי לו והנה עתה לקח ברכתי ושתקתי לו הלא אצלת לי ברכה מן הניצולת1 (ר"ל, מד"ר בראש' סז). ויצל אלהים מקנה אביכם ויתן לי כזה שהוא מציל מן הנצולת (מד"ר בראש' עד). — °ומ"ר: הנצולות2 והרקבניות של תרומה אסורות ואם העלו אבק מותרות (רמב"ם, תרומ' יא יג).