1, ש"נ, — מחִלה תחת האדמה למעבר דרך או מים, Tunnel: וזה היה דבר הנקבה2 וכו' (כתב' השלח, שורה א). — ובהשאלה: שבע נִקבוֹת הן בראשו של אדם שתי עינים שתי אזנים ושתי נקבות של חוטם והפה (מדרש תדשא ו, הוצ' אפשטין). — ובמשמ' נקב עגול ובפרט פי הטבעת: קורקבן לטחינה קיבה לשינה ניקבה לצואה אבר קטן להשתין ולהוציא זרע (מדרש אלפא ביתא של ר"ע ביהמ"ד ילינק ג אות פ' 43).