נַקְבּוּתִי

°, ת"ז, מ"ר נַקְבּוּתִיִּים, — מטבע הנקבה, מצורת הנקבה: ואמנם התועלת מפני קניית שלמות התכונה והמזג הזכריי והנקבותיי אשר הם מן המקרים המחוייבים למיני ב"ח (קאנון א א ה, במהות האבר). היות הנבואה והבשורה אשר היה כלו שכלי ולא בדמיון הנקבותיי נתקיים הייעוד בשלמות (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ב ב לט:). כי כבר נמצא שמות נקבותיים לזכרים וזכרותיים לנקבות (ר"ד יחיא, לשון למודים ב ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים