*, ש"נ, — שה"פ מן א. נָקַשׁ, במשמ' לכידה: שאין נקישה בכל מקום אלא לכידה שנ' ינקש נושה וכו' ואומר ונוקשו ונלכדו (קטע כ"י מכילת' דרשב"י על דבר' 451, JQR ,XV).