*, ש"נ, — שה"פ מן נָקַם: עד היכן היא כוחה של נקימה ספרא, קדוש' ב י. נאמר כאן נקימה ונאמר להלן והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית מה נקימה האמורה להלן חרב אף נקימה האמורה כאן חרב ירוש' סנה' ז א. איזו היא נקימה וכו' אמר לי השאילני מגלך אמר לו לאו למחר אמר לו הוא השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני זו היא נקימה יומ' כג.. (כתוב) נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף סנה' נב:. — ומ"ר *נְקִימוֹת: (כתוב) כי דם עבדיו יקום ונקם הרי כאן שתי נקימות 1 נקם על הדם ונקם על החמס מדר' תנאים, דבר' לב מג. — ובסהמ"א: ועשה כנגד אלו הכ"ב אותיות רצון וחפץ בגוף אחד והם כ"ב חפצים אכילה שתיה שכיבה דבור נקימה התרצות זכירה וכו' אבו סהל בן תמים, תרג' פי' יצירה נג. אלה לאהבה ואלה לשנאה אלה לנקימה ואלה למחילה ראב"ד, פי' יציר' ה ב. — ואמר הפיטן: טמינת לב ונקימת קץ נדחים לאסוף בו בקץ ר"א מוירמייזא, אף ארח, מוס' א ר"ה. שבעתים יוקם לפי פשוטו קין ינקם שבע נקימות מאותו שיהרגנו חזקוני, בראש' ד טו.
1 בספרי דבר' סי' שלג נקמות.