נַקְלִיט

* 1, ש"ז, מ"ר נַקְלִיטִים, סמי' נַקְלִיטֵי, — נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה, שני מוטות ארוכים מחֻברים לשני צדי המטה יפרשו עליה את הַכִּלָּה, Stangen des Bettes; perches d'un lit; poles of bedstead: מלבן של מטה ושל עריסה ונקליטי המיטה (תוספת' שבת יג יה). פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפורס על גבי הקינוף פסולה אבל פורס הוא על גבי נקליטי2 המטה (סוכ' א ג). אונקלי של דרגש טמאה ושל נקליטין3 טהורה (כלים יב ב)נקליטי המטה וחמור וחפוי טהורים (שם יח ג). פירס על גבי קינופות פסולה ע"ג נקליטין כשרה ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה (סוכ' י:). — ובכנ': מטה שנקליטיה יוצאין זוקפה ודיו (ר' אסי, מו"ק כז.). מיטה שנקליטיה עולין ויורדין עמה שומטן ודיו (ר' יוסא, ירוש' שם ג ה).



1 מלשון יונית, דברים הנשענים τά ἀνάϰλιτα, ולדעת יסטרוב הוא משרש קלט, כמו נזיד מן זוד.

2 במדב"מ ניקליטי. ואמרו בגמ' (שם י:) נקליטין שנים וקינופות ארבעה.

3 במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה נִקְלֵיטִיִי.