°, ש"נ, — א) שה"פ מן  *ב. נָקַשׁ, נגיעה חזקה והכאה זה בזה: אגף קרי כל מקום הגפת הדלת שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו משפת הפנימית של עובי הפתח עד מקום הנקישה שקורין רב"ץ (רש"י, פסח' פה:). — ב)°פעמונים קטנים יתלום בין עיני הסוס וכדומ': הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם (הוא, זכר' יד כ).