* ,ש"ז, מ"ר נְקָרִים, — א) מה שנקר העוף, הנחש וכדומ': נקר בתאינה ונעשית גרוגרת בתמרה ונעשית יבישה הרי אילו מותרין (תוספת' תרומ' ז יו). ראה ציפור נוקרת בתאינה ועכבר באבטיח הרי זה אסור אני אומר מקום הנקר אכלו (ירוש', שם ח ז). דג ניקור חי אסור וכו' מת נוטל מקום הנקר (שם). — ב) °החריצים והבליטות החדות שברֵחים: כיון שיעמדו הריחים מלטחון מנקרין בהם נקרים קטנים כמין חידודין כדי לטחון במהרה (ר"ח, מו"ק י.).