נָקַק

° 1, פ"י, — עשה נקיק, נָקַק קבר וכדומ', חָפַר: נקוק קברך כי קלות ונבזית הנער הבער המבקש כבוד וכל הוד זקנים (רסע"ג, קטע כ"י גני' מספר הגלוי). —  ופעול נָקוּק, נְקוּקָה, נְקוּקִים, — סלע נָקוּק, שיש בו נקיקים; —  ובמשמ' חבוי וטָמון בנקיקים: הסתכל בתבנית אשר בכסא חקוקה ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צירים בתוכה נקוקה (ר"א קליר, ארץ ודריה, א ר"ה).  שדי שוכן שחקים שור שנים שחוקים לך לבד להקים להוקים בהוקים נקוקים (רשב"י הבבלי, לך יי' הצדקה, סליח').  תרגל וחלקה לשלשה חלקים כל משמרות מנה מחלקים תכונה למשמרת עד נקוקים יקים (ר"א קליר, אמרה סנונה, שבת פרה).  טל זכרו גבורות מוסיפים חקוק בגישת מוספים טל להחיות בו נקוקי סעיפים (ר"א קליר, בדעתו אביעה, תפי' טל).  מסוכים מכוס מריות תמלטם ממקומם בשופר נקוקים נקוקי נשיה תנהל נבלתם בשופר  (אסופים אסופי אשפתות, מוסף א ר"ה, מחזו' איטל', ב, מח:)



1 פעל נגזר מן השם נקיק

חיפוש במילון:
ערכים קשורים