ג. נָשָׁה

*, פ״ע, — נָשָׁה הגיד ממקומו, נִתַּק ונפסק: למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה1 ממקומו ועלה (ריב"ל, חול' לא.). רצה יעקב להתגבר עם המלאך והפילו לארץ מה עשה המלאך אחז בגיד הנשה שעל כף הירך ונשה גיד הנשה שלו (פרקי דר״א לד).



1 [נגזר מהשם גיד הנשה. ורד"ק בשרשיו שרש נשה מחבר עם ב.נשה, שכח מקומו וסר לו ממנו.]

חיפוש במילון: