*, ת"ז, לנק' נַשְׁכָּנִית, — שטבעו ודרכו לנשך: למלך שהיה לו כרם והיקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נשכן אמר המלך כל מי שיבא ויפרץ את הגדר ינשכו הכלב (ר' לוי, תנחומ' תצא יב, בובר). — ולנק': המוכר פרה לחבירו על מנת שיש בה מומין ואמר לו נגחנית היא נשכנית היא בעטנית היא רבצנית היא (תוספת' ב"ב ד ו). פרה זו נגחנית היא נשכנית היא (ב"מ פ.). — ואמר הפיטן: נטל נשכנית נגחנית עשר שלטנית נגוע ייגע רודינית חנם וחולטנית (רשב"י הבבלי, אמרנו נגזרנו, סליח' ד עשי"ת).