נֶשֶׁךְ

ש"ז, — מה שהאדם שהשאיל או הלוה לחברו לקח ממנו יותר על מה שנתן לו בשכר מה שהשאילו או הלוה לו, Zins;interêt; interset: אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נֶשֶׁךְ (שמות כב כד). וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וכו' אל תקח מאתו נֶשֶׁךְ ותרבית וכו' את כספך לא תתן לו בְנֶשֶׁךְ ובמרבית לא תתן אכלך (ויקר' כה לה-לז). לא תשיך לאחיך נֶשֶׁךְ כסף נֶשֶׁךְ אכל נֶשֶׁךְ כל דבר אשר ישך (דבר' כג כ). בַּנֶּשֶׁךְ לא יתן ותרבית לא יקח (יחזק' יח ח). מעני השיב ידו נֶשֶׁךְ ותרבית לא לקח (שם יז). שחד לקחו בך למען שפך דם נֶשֶׁךְ ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק (שם כב יב). כספו לא נתן בַּנֶּשֶׁךְ ושחד על נקי לא לקח (תהל' יה ה). מרבה הונו בְּנֶּשֶׁךְ ותרבית לחונן דלים יקבצנו (משלי כח ח). — ובתלמוד: איזהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חטין בשלש מפני שהוא נושך (ב"מ ה א). הקיש נשך לתרבית ותרבית לנשך מה נשך כסף אף תרבית כסף מה תרבית אוכל אף נשך אוכל (ירוש' שם ה א). — ואמר המליץ: במקבצים עושר היה בוחר ועוזב קריאה אל זמן אחר לאסוף לך ממון בחר להיות עובד אדמה או היה סוחר אך אם בנשך כספך תוכל לתת אחוז בזה ואל תוחר (רש"ט פלקיירא, המבקש טו).

חיפוש במילון: