פ"ע, נְשָׁכוֹ,נְשָׁכָם, נֹשֵׁך, נֹשְׁכִים, נשְׁכֶיךָ, נָשׁוּךְ, יִשָּׁךְ, יִשֹׁךְ, יִשְׁכֶנוּ, א) נָשַׁךְ בְּשִׁנָּיו, תחב שִׁנָּיו למעלה ולמטה בדבר ודחפם יחד ועשה בדבר חֶתך, beissen; mordre; to bite: יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הַנֹּשֵׁךְ עקבי סוס (בראש' מט יז).   והיה אם נָשַׁך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי (מד' כא ט).  והיה כל הַנָשׁוּך וראה אותו וחי (שם ח).  ובא הבית וסמך ידו אל הקיר וּנְשָׁכוֹ הנחש (עמו' ה יט).  אצוה את הנחש וּנְשָׁכָם (שם ט ג).  ופרץ גדר יִשְּׁכֶנוּ נחש (קהל' י ח).  אם יִשּׁוֹך הנחש בלא לחש (שם יא). — נָשַׁך בשניו: הנביאים המתעים את עמי הַנֹּשְׁכִים בשיניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה (מיכ' ג ה). — ובמליצה, נָשַׁך את פלוני, הרע לו: הלא פתע יקומו נֹשְׁכֶיךָ ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו (חבק' ב ז). —  ובהשאלה נְשָׁכוֹ הַיַיִן, עשה פעולתו עליו, שִׁכְּרוֹ: אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים אחריתו כנחש יִשָּׁך וכצפעוני יפרש (משלי כג לא-לב). —  ואמר בן סירא: מי יחון חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן כן חובר אל איש1 זדון (ב"ס, גני' יב יג-יד). —  ובתו"מ: הבהמה אינה מועדת לא ליגח ולא ליגוף ולא לישוך ולא לרבוץ ולא לבעוט  (תוספת' ב"ק א ה).  נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות נגחו שורו של בעל הבית (שם ה יג).  היה נשוך מקום שאין יכול לישוך את עצמו נוטל שלא בשבועה (שם ט כח).  מעשה בר' אלעזר בן דמא שנשכו נחש ובא יעקב איש כפר סמא לרפאותו (שם חול' ב כב).  נשוכת נחש נשוכת כלב שוטה משום טרפה מותרת ואסורה משום סכנת נפשות (שם ג יח).  כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחז בקורה וכו' ועל עקרב שלא תישך (שבת טז ז).  מעשה בריבה אחת וכו' שהניחה ידה על הכותל יצא אליה נחש ונשכה ומתה (אדר"נ, יז).  משל לרופא שבא לרפאות בלשונו נשוך נחש בדרך ראה אנקה אחת התחיל מבקש מקל להורגה אמרו זו אי אתה יכול ליטול היאך באת לרפאות בלשונך נשוך נחש (מד"ר במד' כ).  לכלבה נושכת שאחזה בעליה בשלשלת אעפ"י שהיא קשורה אוחזה באדם בשוק בבגדיו (ר' אלעזר, מד"ר קהל', ומוצא אני).  אומרין לנחש מפני מה לשונך נושך באבר אחד וכולן מרגישין ומרתתין (ר"ש בר נחמני, שם, אם ישך).  מי גרם לו שלא יקרב לה (לכלתו כשפרסה נדה) איזה כותל ברזל יש ביניהם ואיזה עמוד ברזל ביניהם אי זה נחש נשכו איזה עקרב עקצו שלא יקרב לה (ר' לוי, שם, שה"ש, שררך).  למלך שהיה לו כרם והקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נשכן אמר המלך כל מי שיבא ויפרוץ ישכנו הכלב לימים בא בנו של מלך ופרץ את הגדר נשכו הכלב כל זמן שהיה המלך מבקש להזכיר חטא של בנו שפרץ הגדר אומר לו זכור אתה היאך שנשכך הכלב (הוא, תנחומ' תצא יב). —  נָשַׁך את הלחם וכדומ', קטע בשניו חלק ממנו: לא יישך אדם מן הפרוסה ויחזירנה לקערה מפני סכנה (תוספת' ברכ' ה ט).  אני אוהב את בני המזרח שאינן נושכין ואוכלין אלא חותכין ואוכלין (רשב"ג, מד"ר בראש' עד).  ואין נושכין בפת אלא חותכין בסכין (הוא, פסיק' דר"כ, פרה ד).  מצא חתיכות דגים ודג נשוך חייב להכריז (ב"מ כג:).  לא ישוך אדם מפרוסה ויתננה לחבירו לפי שאין דעת הבריות שוות (מס' דא"ר ט).  לעבד שהיה משמש את רבו ופרנסתו2 בידו והיה נושך ממנה (מד"ר במד' טו). —  ובסהמ"א: וידוע מדרכי הרפואות שכל נשוכי בעלי הארס יסתכנו בראותם אותם או בראות דמותם עד כי נשוכי הכלב השוטה וכן שאר הבהמות השוטות אם יביטו במים יראה להם שם בבואת הכלב או המזיק וימותו (רמב"ן, במד' כא ט, ד"ה וישב ממנו שבי).  כי נשוך הכלב השוטה יראה בשתן שלו דמעות גורים קטנים (ר' בחיי, וירא, ד"ה אל תביט אחריך).  ברח לך מעון כמפני נחש אם תקרב אליו ישכך (ב"ז, ב"ס, כא ב). — ואמר המשורר: ישק וישך יחליא גם יחלים ובתהפכותיו אנוש ישמחו (רמב"ע, אש קדחו אוריו).  בתוך עם לא ידעוני וכן לא אני מהם והם לא מהמוני בעת אומר נשקתימו לשלום ישיחון כי נשכתימו בשני (הוא, הקיצותי).  ולמה כל ימינו לא נדע סוד שעטנז ולמה נתלה על נס הנחש לנשוכים (ראב"ע, שאלות קא-קב).  פיך צרי גלעד לחולנו ונחש נחשת אל נשוכינו (אליעזר בן יעקב הבבלי, [בזמן רש"י], Babyl. Geonim. 69, פוזננסקי). — וכמו  נע"ו: ישוך כשך שפיפון חבלו טמן לספון (מנח' בר מכיר, אין מושיע, שבת ב חנוכה).  העמידו יון ותרשישים עקרבים כשך נחשים (הוא, שם).  מדת לילה תסובבני אז ישופני חשך נגוהות לך האפלות כאור יהל ומושך סמר בשרי מפחדך כשוך נחש נושך (ר' יצחק בן שמואל, יחביאנו, סליח' יום ה). — ובהשאלה, בעִסָה, נָשְׁכוּ הככרות זו בזו, נדבקו יחד: המכניס חלות בין להפרישן ובין שלא להפרישן נשכן נפסלו במניין (תוספת' טבול יום, א א).  העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה פטורים מן החלה עד שישוכו (חלה ב ד).  קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה (שם ד ד).  מקרצות נושכות זו בזו וככרים נושכין זה בזה (טהר' א ז).  כיכרות של בבל שנושכות זו מזו (פסח' מח:).  לפי שבכל מקום נשוך חיבור מעוך אינו חיבור (ר' ירמיה, ירוש' דמאי ו ו).  אין לך אסור אלא נשוך בלבד (שם, סוף כלא').  ובסהמ"א: שמבקע מקל אחד בראשו ונושך בה דפי הקונטרס (רש"י, שבת צח:). —  ומליצה °נשכהו היגון וכדומ': וילך אל בית השופט אדוניו ויבט עליו השופט והנה היגון נשכהו בשניו עד אשר שנה דמותו ומראה פנין (ר"י בן זבארה, ספ' שעשוע' ה 50).  במטה עט יבקע ים תעודות ויתן בו ברוח פיו דרכים ומרח על נשוכי הכסילות צרי מליו וחיו הנשוכים (רס"ע אבן דנאן, שיר בשבח מו"נ, למה חסרי לב)). — חֹלִי נשֵׁךְ: כמו הסמים החדים שממיתים לבריאים ומבריאים החולים מהחולאים הנושכים (ר"י אברבנאל, בשלח). — ב) ובהשאלה, נָשַׁך את פלוני, לקח ממנו נֶשֶׁךְ כסף וכדומ': נֶשֶׁך כל דבר אשר יִשָּׁך3 (דבר' כג כ).

— פִע', נִשְּׁכוּ, יְנַשְּׁכוּ, —  נִשֵּׁך הַנָּחָש ודומ', כמו נָשַׁך, בנחץ הפעולה: וישלח יי' בעם את הנחשים השרפים וַיְנַשְׁכוּ את העם וימת עם רב מישראל (במד' כא ו).  כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין לם לחש וְנִשְּׁכוּ אתכם (ירמ' ח יז). — ובתו"מ: כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור (ר"ע, פסח' מט:).  שלא בא (עשו) לנשקו (את יעקב) אלא לנשכו ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שיניו של אותו רשע (ר' ינאי, מד"ר בראש' עח).  לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשת חבר אמרה לה מה בעלך עושה עמך אמרה לה כל טוב הוא עושה עמי חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה וכו' הושיטה ידה לתוכה התחילו מנשכות אותה  (ר' לוי, מד"ר בראש' יט ).  עשו בוכה על שנעשה צואר יעקב כשיש ויעקב בוכה שמא יחזור עשו וינשכנו (תנחומ' וישלח ד). — מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה כדי שלא ינשכו4 בני אדם (ר' יוסי, תוספת' ב"ב א ט.).

—  הִפע', תַּשִּׁיךְ, — בהשאלה הִשִּׁיךְ לפלוני, לקח ממנו נֶשֶׁךְ: לא תַשִּׁיךְ5 לאחיך נשך כסף נשך אכל וכו' לנכרי תַשִּׁיךְ ולאחיך לא תַשִּׁיךְ למען יברכך יי' אלהיך (דבר' כג כ-כא). — ובסהמ"א: ומצות עשה להשיך לעכו"ם שנאמר לנכרי תשיך מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה (רמב"ם, מלוה ולוה ה א). — ובתו"מ במשמ' העקרית, הִשִּׁיךְ בו את הנחש, עשה שהנחש ישכנו: שיסה בו את הכלב וכו' השיך בו את הנחש (סנה', ט א). — ובעִסָּה: מקרצת שהיתה שלישית והשיך לה אחרות (תוספת' טהר' א ב).  מביא ד' רובעין ומשיך (ירוש' חלה ג ז).  השיכו בידו היא המחלוקת (שם). —  וכמו שלמים, °הִנְשִׁיךְ: שעשה עיסה מכל מין לבדו ועירב העיסות והנשיכן זו בזו אז אין מצטרפין (סמ"ג, מ"ט, בכורים קמא ).  ככרות הנושכו' שעשה עיסה מכל מין לבדו ואח"כ עירב את העיסה והנשיכן זו בזו אין מצטרפות עם הכל אלא עם הכוסמין (ספ' יראים, קפג).

— פֻע', *נֻשַּׁךְ, מְנֻשָּׁךְ, מנושך, — שנשכוהו: שור שהיה רועה ויצא שור אחר אחריו נמצא הרועה זה שמת אפילו זה מנוגח וזה מועד לנגיחה או מנושך וזה מועד לנשיכה פטור (תוספת' ב"ק ג ו).

—  § נוֹשךְ החרצן. — שם עוף  Kernbeisser; gros-bec; hawfinch: נושך החרצן הוא שם עוף ידוע וכו' ואולם חוקרי הטבע יתארו בשם זה כמאה מינים חרטומם גבוה ועב וכו' ולחייהם כוננו באופן אשר יוכלו לפצל הזרועים וחרצנים למאכל פיהם והם לא יאכלו בשר (שינהק, תוה"א א, מערכת העוך, קלט).