ש"ז סמי' נְתִיב, מ"ר נְתִיבִים, — דרך צר, Pfad; chemun, sentier; path: טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נָתִיב איוב יח י. נָתִיב לא ידעהו עיט ולא שזפתו עין איה שם כח ז. — ובהשאלה, כעין רצועה של אור בים: אחריו (של הלויתן) יאיר נָתִיב יחשב תהום לשיבה שם מא כד. — ובמליצה, עשה נָתִיב להכעס וכדומ', שילך למקום הרצוי: יפלס נָתִיב לאפו תהל' עח נ. — הדריכו בִנְתִיב המצוות וכדומ': הדריכני בִּנְתִיב מצותיך כי בו חפצתי שם קיט לה. — נְתִיב הצדקה: בארח צדקה חיים ודרך נְתִיבָה1 אל מות משלי יב כח. — ובתו"מ: התורה אומרת באי זה נתיב אני מהלכת אהלך בדרכן של עושה צדקה מד"ר שמות נ. — ובמשמ' דרך העולם, מנהגו, חק הקבוע בטבע שאינו משתנה: אחינו המיוגעין המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים. שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים יהודה בר נחמני, כתוב' ח:. — ובסהמ"א: ואני עתיד לבאר לך דמיונות בשער השני מן הספר הזה כשתתנהג בהם ותלך בנתיביהם יקל עליך הדבר בעזרת האל יתברך ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י. — ואמר המשורר: וארץ משבצות זהב לבושה ומשי כתנותיה ופסים וישרו כל נתיביה לצועד ושבו כבקעות הרכסים רמב"ע, הריח מר. ראוי עוברי נתיבי היש כאב ככאבי הדפני אבי טרפני לביא ראב"ע, איך אזלת. היאמר לבית תָהלה תהִלה ונתיב לא ידעו איש מסלה ובית בו מצורעים ונכפים היקרא כמו זה בית תפלה ר"י זבארה שעשועי' יג, 144 הוצ' דודזון. — ואמר הפיטן: מארבים על דרכים יושבים לגזול לכל עוברי נתיבים הרחק מחבורת גנבים, יוצ' א שבוע'. — °נְתִיב היראה: דרש נא בן אמתך אלהים וחון פעליך ובנתיב יראתך נחני ר"י הלוי, אלהים שחרתיך.— נְתִיב ערמה: כי אעבור נתיבי ערמה שלום באהלי יהיה ולי יצוה עצמה צורי וגואל ראב"ע, אמרו בני. — נתיב שוא: יעמיד עלי חסדו מתניו הוא יאזרם יעזוב נתיב שוא ועוֹניו הוא יכפרם הוא, אל אמת. — נְתִיב החלבי, כמו מסלת החלב, שם לקבוצת כוכבים: היותר נפלא ביניהם הוא ציור הכוכב הנקרא נתיב החלבי בתוכו נראה ע"י קני הבטה המון כוכבים קטנים אין מספר במראה חלב יאוועל, למודי הטבע א א, ט:.