נָתַח

קל לא נמצא.

— פִע', נִתַּח, אֲנַתְּחֶהָ, תְּנַתֵּחַ, וַיְנַתַּח, יְנַתְּחֵהוּ, יְנַתְּחֶהָ, יְנַתְּחֻהוּ, — נִתַּח את הבשר וכדומ', חתך אותו נְתָחִים, נְתָחִים, in Stücko schneiden; couper en morceaux; to cut in pieces: ואת האיל תְּנַתַּח לנתחיו (שמות כט יז). ואת האיל נִתַּח לנתחיו (ויקר' ח כ). והפשיט את העולה וְנִתַּח אתה לנתחיה (שם א ו). ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וַיְנַתְּחֶהָ לעצמיה לשנים עשר נתחים (שפט' יט כט). ואחז בפילגשי וָאֲנַתְּחֶהָ ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל (שם כ ו). ויקח צמד בקר וַיְנַתְּחֵהוּ וישלח בכל גבול ישראל (ש"א יא ז). ויבחרו לנו הפר האחד וַיְנַתְּחֻהוּ וישימו על העצים ואש לא ישימו (מ"א יח כג). — ובתלמ': עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט ומנתח במקומה (זבח' ט ד). יכול יהא מפשיט אבר אבר וינתח תלמוד לומר העולה מפשיט כלה ואחר כך מנתחה (ספרא, ויקר', נדבה ד ה). יכול ינתח נתחיה לנתחיהם תלמוד לומר אותה (שם). — ובהשאלה נִתַּח את פלוני, נִתֵּק דבר מפלוני, טרף ותפס דבר מידו: שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מיכן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע זמן יתקיים תנאו דברי ר' יוסי אמר ר' יהודה היאך זוכה זה בדבר שלא בא לתוך ידו אלא ינתחנו1 (תוספת' ב"מ א יו). מישכן לו בית ומישכן לו שדה ואמר לו אם לא נתתי לך מיכן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום היגיע זמן ולא נתן יתקיים תנאו דברי ר' יוסי אמר ר' יהודה היאך זוכה זה בדבר שאינו שלא אלא ינתחנו1 (שם יז). — תפס דבר מיד פלוני בשוק בשביל חוב, בהבדל מן למשכן שהוא תפיסת חפץ בשביל חוב מתוך הבית: (המלוה את חבירו והגיע זמן ולא פרע לו) לא ינתחנו אלא בבי"ד (שמואל, ב"מ קיג.). — ובסהמ"א: אם מותר למלוה לנתח כלי הלוה מידו אם מצאו בחוץ וכו' אם היו בידו של לוה כלים והוא עומד בחוץ שומטן (שליח בי"ד) ומנתחן מידו ונותנן ביד המלוה (התרומות א ג). — °מְנַתֵּחַ2, במלאכת הרפואה, מי שעוסק בנִתּוּחַ גופות בע"ח, או מי שאומנותו בכך Chirurg(ien); surgeon: מפני שהספרים ההם היו יודעים אותם היחידים מבני אדם יקרא זה חוזה וזה רופא וזה מנתח על דרך הדמיון (ר"י א"ת, כוזרי ד ל). הרופא המנתח על גב המזבח כשה לעולה עקדני (יל"ג, כל שירי ה, גם זו לטובה). גם עליך תרדמה עזה הפילו ומאכלת המנתח הורמה גם עליך (שם, מבשרי אחזה).

—  פֻע', °נֻתַּח, מְנֻתַּח, — שנתחוהו, שחתכו אותו נתחים נתחים: אם תועדנה זו לזו תני את בנך והוא חבוי מנותח נתחים (ר"א קליר, אם תאכלנה, קינ' לת"ב). והכלות לבושות שנים מעולפות בזרועות חתנים מנותחות בחרב וכידונים (החרישו ממני, שם). שריד מהפיל שים מעקה ופדה פטר רחם בהפתח ושגר בהמה יקדשון ויפדה הרכש או ינותח (רסע"ג, את יי' אלהיך, תרי"ג מצות). ואילו חיו אותן העופות השחוטות המנותחות לא היה אומר והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים  האלה (תשוב' דונש על רסע"ג 7). — ובהשאלה, מחלקי הספר: ומעתה נתחיל החלק הראשון מנותח לשני נתחים כנזכר (ר"ד מרוק' זכות אדם, פתי').

— הִפע', °הִנְתִּיחַ, — סדר וערך את הנתחים: סדרו לפני נתחי הבהמה לנתחיה וכו' הנתיחו כלומר ערכו הנתחים (רש"י, גיט' סז:).

— התפ', °הִתְנַתֵּחַ, — כמו נִתַּח במשמ' העקרית: ואחרי כן ימות מית' משונ' גם יומ' בתי' אכזרי ויפגעו בו וינתחוהו ועודנו חי ומדי התנתחו יראו עיניו גלות ביתו ובניו וכו' (יוסיפון פט, פרנקפ').



1 כך בכ"י א"פ, הוצ' צוק"מ, וכך ברוב ספרי הדפו', ובקטע כ"י גני' וכמו"כ בקצת דפוסית יתננו. [והכונה: יתפוס ויוציאנו מידו. וע'י כסף משנה, הלכ' מכירה יא ד; מנחת ביכורים על התוספת' במקומנו.]

2 נשמט ממקומו בכרך הששי.

חיפוש במילון: