1 עי' הערה לקמן. [ויש ספרים גם בְּסַסְּאָה.]

2 ואין לברר אם כך יצאה המלה בראשיתה מפי אומרה או היתה כאן מלה אחרת ונשתבשה אח"כ וקבלה צורתה המסורה. ואפילו בזמן תרגום השבע' יש לפקפק אם כבר היתה כאן מלה זו או לפחות דומה לזו, כיון שהם תרגמוה במלה שאין להוכיח ממנה שבעבר' היתה לפניהם מלה כעין זו. אבל בימי ר' אליעזר ור' יהושע ור"ע כבר היתה בודאי נסחה זו, כיון שעקילס תרגם אותה במלה שהיא התרגום היוני של סאה, וכן הביאה ר' מאיר בצורה זו. והנה בתרגום השבע' במקום המלה בסאסאה כתוב ביונית μαχóμενος, ר"ל נלחם במלחמה.ואין  לברר אם פרשו כך עפ"י הסברה לפי הפעל תריבנה שאח"כ, או אולי ראו בהמלה סאסא דמיון להמלה שסה. עקילס תרגם  ἐν σάτῳ σάτον, במשמ' סאה, וכן סומכ'. וכעין זה תיאוד': ἐν μέτϱῳ μέτϱον,  כלו' מדה במדה. וכך ת"י: בסאתא דהוית כאל בה יכולון לך. וכך ר"מ אומר מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה (תוספת' סוט' ג א).  וכך רסע"ג: ואנמא בכיאלה תכאצמהא, ע"כ. ר"ל במדת מריבתה. וכן מנחם: בסאסאה וכו' ענין מדה הם. ואמר ריב"ג: ואמא בסאסאה פאחשבהא סאה סאה מתכררה ואלמעני פיה אנה באלכיל אלד'י תביל בה יכאל לב וכו' ואמּא תעליל אללפט'הׄ̇ פהו ענדי כמא אצפ אקול אנּ אצלהא כמא קלת בסאה סאה אי אנכ תקארצ' צאעא בצאעא וכילא בכיל פנקלת חרכהׄ̇ אלאלפ אלי אלשין כמא נקלת חרכהׄ̇ אלפ סאתים תת'ניהׄ̇  סאב אלי אלשינ פי סאתים וכו' וכמא קיל פי שאן בית שן ופי מדינים מדנים פשכנת אלאלפ ובקית פי אלח'ט ואדע'מוא אלהא פי אלשינ אלתי מן אלכלמהׄ̇ אלת'אניהׄ̇ וקד כאנת אלאלפ פי סאה קמוצה לוקועהא עלי שאכנ לין הו אלהא אללינה פצארת [אלקמצות פי שינ] בסאסאה אלמנקולה  אליהא מנ אלפ סאה פתוחה לוקועהא עלי שאכנ ט'אהר והוא אלדגשות, ע"כ. ובעבר': אך בסאסאה אחשבהו שהוא סאה סאה כפול והענין במדה שמדת בה ימדו לך וכו' אבל באור עלילת מלה זו הוא אצלי כמו שאתאר ואומר כי עקרה כמו שאמרתי בסאה סאה ר"ל תפרעו סאה בסאה ונעתקה תנועת האלף להסמך כמו שנעתקה תנועת אלף סאתים שהוא ש"ז של סאה אל הסמך בסאתים זרע וכמו שאמרו בשאן בית שן ובמדינים מדנים והונחה האלף ונשארה בכתב והבליעו ההא בסמך מהמלה השניה וכבר היתה האלף בסאה קמוצה בעבור נפלה על נח רפה הוא ההא הרפה ונהיתה הקמצות במלת סאסאה הנעתקת אליה מאלף סאה פתוחה בעבור נפלה על נח נראה והוא הדגש. — ודמיון לזה הביא אבן ברון במואזנה שלו (אלמואזנה, הוצ' קוקובצוב בערב'), וז"ל: הדבור שואשיה (בערב') שהוא מ"ר מן שוא' ויאמרו שואשיה כאשנאנ אלחמאר (ר"ל שוים כשִׁנֵי חמור) והוא בלי הקש וזה מן המלים הזרות שלא יאות בהן הקש. — רש"י: בסאסאה באותה מדה, ע"כ. ראב"ע: בסאסאה רובי המפרשים אמרו שהיא מגזרת סאה והטעם מדה והיא מלה כפולה, וכך רד"ק בשרשיו: ואפשר שהוא שם במקום סאה ונכפל בו הפ"א והעי"ן והה"א בסוף למ"ד הפעל. ועוד יש לומר שהוא מקור מבנין הדגוש ר"ל במדדה ונכפל בו בפ"א בלבד כמו שנכפלה במלת זרזיף שהוא משרש זרף כאשר כתבתיו במקומו. והאלף הראשונה עי"ן הפעל והאחרונה מתחלפת בה"א למ"ד הפעל ומשקל המלה בפעפלה, ע"כ. והחדשים שונים מה שאמרו קדמונינו בפרוש מלה זו אך כלם מודים שמליצת הכתוב דחוקה מאד ורובם החליטו כי הכתיב משבש. [ולדעת ש. דיבס (.JQR.NS. VI, 399 ff) הוא כמו סאסא ראש השבלת, וכן לדעתו גם ססֻ באשור'. וכונת הנביא להשחתת שבלי התבואה ע"י רוח קדים.]