1, ש"ז, מ"ר סמי' סָאסֵי, — כעין שערות ארוכות שבראשי השבלים: ומה היה קלותו (של עשהאל) שהיה רץ על סאסי שיבולין ואינן משתברין (מד"ר קהל', שבתי וראיתי). — ובסהמ"א: מעשה ונמצאה מחט בבשר העב של קורקבן וכו' התחיל רבי לבדוק בבשר וראה אותו כמין סאסא (ספ' האורה, צח). ומלעין של שבלין הוא סאסאה החד העולה בשבלים (הר"ש, עוק' א ג).