*, ש"ז, — בארמית, כמו שָׂב, במשמ' איש זקן, והשתמשו בו קצת הפיטנים: וזכר ברית סבו ומפלשת עם הסבו ונכח סין סבבו עד שהמלך במסבו (משו' בר' קלוני', אפיק רנן, יוצ' ב פסח). העת כעדי תלבשי הדר סביך במסביך שרות כהניך באביביך נעימות לוייך באבוביך (ר' מאיר נהוראי, אור יום הנץ, מעריב ב פסח). סאב לבן פן ברדם יקרהו סבי שבטו ללמד חפן יוליכוהו (קלונימוס, אמיץ כח, מוסף יו"כ).