ש"ז, סָבְאֵךְ, סָבְאָם, — מַשְׁקֶה שאדם שֹׁתה, בפרט לשכרה בו, Getränk; boisson; drink, liquor: סר סָבְאָם הזנה הזנו (הוש' ד יח). כספך היה לסיגים סָבְאֵךְ מהול במים (ישע' א כב). — ואמר הפיטן: סמדר אם ירבה כרם סבאו לא ישפיע יקב (תכפו עלינו, מוסף יו"כ). ותריו מהרו אליו במלים כמו סיגים וכסבאים מהולים ופתוהו בפחזותם ושקרם כאלו הם עלי נפשו רכילים (ר"ש הנגיד, הלי תעש). קראו מתי אהב ואל יתמהמהו לבוא ויחד נסבאה סבאנו סֹבא כמו להב בכוס מים ולו נוגה במראיו נחזה מראינו (רמב"ע, אל אף משנאינו). יום אגוע יאנחו אוהבי גם ישמחו לי אויבי אלה מיגון ימלאו יאבלו ואלה סבאים מיין יתהללו (ריב"ל, באר יצחק 181).