°, ת"ז, לנק' סִבּוּבִית, מ"ר סִבּוּבִיִּים, סִבּוּבִיּוֹת, — של סִבּוּב, שמתנועע בסִבּוּב: כי התנועה הגלגלית הסבובית והעגולית מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע (מנחם גיצני, מכת' לר"ד הבבלי, לקו"ק, נספח' 49). קצת הגשמים מתנועעים תנועה סבובית וכל מתנועע תנועה סבובית אין לו הפך התולדה (כל מלאכת הגיון, ההקף כט.). והם כדורים רבים אחד תוך שני וכו' כולם מתנועעים תנועה סבובית שוה אין מהירות בדבר מהם ולא איחור (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). כדבר הסבובי שחלקיו רודפים זה את זה (ר"י ב"ר אנטולי, מלמד התלמידים יא.). וכל זה מורה על פעל התנועה הסבובית הנתונה לסבת המורכבים (שם יא:). על סדר זה מתגלגלות האותיות בכדור שנחקקו בו התנועות תנועות סבוביות (ראב"ד, פי' יצירה א יא). כי כאשר נראה שתנועת ארבעתן (ארבעת היסודות) תנועה ישרה ולא סבובית ולא מעוקמת ידוע כי חומר אחד להם (אבי הרלב"ג, שעה"ש א א). ותפול בין שתיהן תנועה סבובית (נרבוני, אורח חיים ג ד, כ"י ביהמ"ד שכתר). אם היה הגשם בב"ת נמצא הנה אם שיתנועע תנועה סבובית או ישרה ואם סבובית הנה בהכרח יש לו אמצע כי הסבובי הוא אשר יסוב סביב האמצע (ר"ח קרשקש, אור ה' א א). ולהנחת גלגל יוצא מרכז יתחייב גם כן שתמצא תנועה סבובית (ר"י אלבו, העקרים ד ב). והשכלים אף אם לא יניעו בתנועה יומיית יניעו תנועה סבובית (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 32). כי אין לגשם ראשון שום הפכי כי אין שום הפכי לתנועה הסבובית (ספורנו, אור עמים יז). שתנועת הגשמים הטבעיים נחלקת לשני סוגים אם ישרה ואם סבובית והתנועה הישרה שני מינים אם מהמרכז אל המקיף ואם מן המקיף אל המרכז והתנועה הסבובית היא אשר סביב המרכז (ר"ד אבן יחיא, לשון למודים). כי אין עצמים למטה מהיסודות במדרגה אבל משם ישובו העצמים לחזור ולעלות על דרך התכלית באופן סבובי ועגולי למול ההתחלה הראשונה אשר ממנה השתלשלו על דרך הפועל (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ז ד). וידוע שהתנועה הסבובית לא תצויר בה לא התחלה ולא תכלית (ר"א הקראי, ספ' ג"ע, קדוה"ח א, יג.). וכבר ידענו סברת אפלטון שנפשנו היא מתנועעת תנועה סבובית מתמדת מטבע שכלי לחמרי ומחמרי לשכלי בחזרת חלילה (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה יב). — קו סִבּוּבִי, הקו הסובב במרחק שוה מן הנקודה המרכזית: שהוא (הפלוסוף) יאמר שהעתה יותר דומה מכל דבר אל הנקודה בקו הסבובי (רלב"ג, מלחמ' ה' ו כא). ועי' סִבּוּב. — הֶקֵּשׁ סִבּוּבִי: אמנם מצד הקדמת התורה לא יוכל זה לעשות שאם יעשהו לא יהיה כ"א בהקש סבובי המשל אמרנו מנין לנו מה שכתוב בתורה כי ששת ימים וכו' נשיב שכך היה כמו שמצינו בפר' בראש' סדר בריאת כל הימים ונשנה עוד ונשאל ומנין שכך היה סדר בריאת כל הימים ונשיב שכך העידה התורה א"כ יתאר הדבר לספק הראשון וזה יקרא הקש סבובי ר"ל ידיעת הדבר בעצמו (רש"ט שפרוט, עין כל [פרוש קאנון א"ס] סו, כ"י ביהמ"ד שכתר). — מאמר סִבּוּבִי: הסבובי הוא מאמר מורכב מהפכיים באופן שהקדום במאמר הראשון ישוב אחרון בשני וכן להפך והמשל ולאהבה את שונאיך לשנא את אוהביך (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ' ד ל).