°, ש"ז, מ"ר סִבּוּבִים, —  שה"פ מן סִבֵּב, — א) סִבּוּב העגול, הֶקֵּפוֹ, הקו המקיף במרחק שוה מן המרכז, Peripherie; circonférence; (d'un cercle); circumference (of a circle): ואם אתה חפץ לידע את הסיבוב חלילה חלילה הוא מצרף את החוט בתוך ג' ושביע ועולה כ"ב (משנת המדות ה). ואם באנו לכוין החשבון דמרובע יתר על העיגול נוכל להוכיח בענין זה שתעשה נקודה של משהו ותקיפנה בחוטין הרבה סביב זה סיבוב אחר סיבוב עד שירחיבו ויגדל רוחב בעוגל טפח על טפח (תוספ' סוכ', ד"ה כמה דמרובע ח.). — ב) הליכה וחזרה במקום או סביב דבר מה: ואם הוא מגביר עבודת האלהים ובוחר ביראתו ובוטח בו בעניני תורתו ועולמו וכו' יסתלק מעליו טורח הגלגול והסבוב בהבאת טרפו (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ג). ויש חלוק בין הקפה לסבוב כי ההקפה היא השלמת הסבוב עד סופו והסבוב יכול יהיה סובב את מקצת העיר ולא יהיה משלים את כלה (אבודרהם, סדר התקופות). יום א' כ"ה בו רכבתי עם הודי אחד לעשות סיבוב לראות כל הגליל העליון והצדיק' אשר בו (שבחי ירושלים יא:). — סִבּוּב בבתי תפלה לאסֹף נדבות: שיקחו חלק שישית מכל ביה"כ וביה"מ וממנינים מהכנסות הסבובים שנעשה בהם יום ב' ויום ה' בכל שבוע (פנקס קראקא משנת שי"א, אוצה"ס ד 581). — ובפרט במהלך גרמי השמים והקפתם מסביב: וכל עיגול אשר ברקיע סובב ומתגלגל אנו קורין אותו גלגל וכל עגול שאנו זוכרין אותו מדרך הקפתו וסבובו אנו קוראין אותו אופן (ראב"ח הנשיא, העבור ב). גלגל המזלות בנטיית חגורתו וסבוב כוכבי לכת עליהם (ראב"ד, אמו"ר ב ד ג). וסדר זריחת השמש ובואה להעמיד עתי היום והלילה וכו' וסבוב הגלגלים אשר תנועתם מתחלפות (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ו). וזה בסבובי הגלגל והזריחה והשקיעה וכו' כן נצטרך לחקור מאין נתרבו הדברים קודם סבוב הגלגל (הוא, כוזרי ד כה). ואחרי כן חייב חפץ האלהים וחכמתו סבוב הגלגל העליון אשר יסוב פעם בכל עשרים וארבע שעות ויסבב עמו כל הגלגלים (שם ה ב).  ולסבובי הגלגל מספר מגיע אל תכלית וכו' ואנחנו נדע כי סבובי גלגל השמש חלק משנים עשר מסבובי הירח (שם ה יח). והשנית השמש כי כאשר תסבב סבובה השלם המיוחד לה תקרא שנה והג' הלבנה כי כאשר תסבב סבובה תקרא חדש (אבו סהל בן תמים, תרג' פי' ספ' יצירה כט). וכיוצא בזה יעשו בסבובי הגלגל ג"כ ויחייבו ממנו במחשבתם שסבובים אין תכלית להם וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א עד). גלגל הקף סובב על גלגל אחר ולא יהיה סבובו סביב מרכז הגלגל ההוא הנושא אותו (הוא, שם ב כד). מספר הסבובים שהתנועע בהם הגלגל מהיר התנועה בזה הזמן (רלב"ג, מלחמ' ה' ו יא). שאם לא היה מספר סבובי האחד בזמן אחד יותר גדול ממספר סבובי האחר לא תהיה תנועת האחד יותר מהירה מתנועת השני (שם). יסבלו העבדות עד שתכלה סבוב המחברת ויגיעו ימי האחרית וכו' משפטי הדביקים וסבובי הכוכבים בכל אלף שנה פעם (ר' קלונ', אגר' בע"ח ב ג). שק"פ מעלות הסבוב הנכחי למשוה היום הנמשך ממזרח למערב מיושבים (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ד). — ובזמרה ונגינה, סִבּוּב הנעימות בגרון, הגברת הקול והשפלתו חליפות, סלסול: ואמר לבעל המוסיקא מדוע תנועות הקולות ושבירת הגעיות וסיבובן בגרון יערב וינעם לא יערב כן דבר המסופר (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' א יח). — בהשאלה, סִבּוּב הראש, חֹלי, מֵחוּש ראש המביא לידי בלבול הדעת, Schwindel; vertige; dizziness; scotodinia1: סבוב הראש הוא שידמה בעליו שהדברים סובבים עליו ושמוחו וגופו יסוב ולא יתאפק לעמד אבל יפול (קאנון ג א ה א). אלדואר2 הוא סבוב הראש כאלו מוחו וגופו יסובב ולא יוכל לעמוד (נרבוני, אורח חיים ג ד, כ"י ביהמ"ד שכתר). מועיל מכאב הראש וסבובו (שם, שער בחליי הראש א). ולפי שבאותו יום קרה לעלי אותו חולי (של כאב עינים) חשב שמואל בלילה כאשר שמע הקול שעלי היה קורא אותו ושבאתהו סבוב הראש או חולי אחר (ר"י אברבנאל, ש"א ג, והנער שמואל משרת). מאמר הראשון מדבר מהחולי סיבוב הראש שנקרא בלשון לטין וירטיגו (vertigo), ובלשון אשכנז שווינטיל שהחולים בו דומין כשמסבב עמם הכל מה שלפניהם ומאחריהם (דמיון הרפואות שנת תס). ורטיגיני הוא חולי סבוב הראש והיא דמיון שקר שכל המוחש ממנו סובב ונולד מעשנים העולים לראש (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, בית החדש א ג). — ד) התחרות חליפות של פרשים או משַׂחקים באיזה משחק, Tournier; tournoi; tournament: ויהי היום ויצו המלך אוטיר פנדרגן לעשות סיבוב גדול מאוד מכל פרשי לוגריש לפני עיר קמלוט וכל פרש ורוזן יביא את אשתו אל הסיבוב למען יתגבר לבב הפרשים ולבב הגבירות יעלז (תרגום מלך ארטוש, אוצר טוב 1885). והמלכה חלתה פניו מאד שיביאה עמו אל הסבוב מתאותה לראות הקבוץ הגדול מן הפרשות (שם). והמלך עלה אל המגדל הוא גלוון וגדריאט ושאר פרשים כדי לראות הסיבוב והסיבוב מתחיל להזדמן וכו' (שם). — ה) ובדקדוק, כמו מקור: וכבר ראיתי לחכם ר' יונה שקרא המקורות הסבובים וזה בספר ההשגה בשרש סבב ובזולתו אמר שם ותוספת הנון על הסבובים שהם מקור הפעלים כמו באבדן מולדתי ונוספה עוד נון על הסבובים בלתתן שם את ארון ברית ה' (ריב"ם דוראן הלוי, מעשה אפוד י). ואמנם קרא אותו סבוב כי כמו שהתנועה הסבובית קודמת על שאר התנועות וכו' (שם).