°, ש"נ, — מדת הַסֹּבֵא: כל עסקיהם אל הזוללות והסביאה ושוגים בדרכי השכל והמשפט (רנה"ו, יין לבנון, פי' על אבות ג ד). יסורו גם המה למשמעת הפעליות נפשותם החיות וביותר להזמה השביעה והסביאה חמדת הון ושטף חמה (ר"ש בלוך, שבי"ע ב, ארץ הזהב לא:). הם שלא מדעתם מואסים בזלילה בסביאה ומשטיפה בזימה וזנות (ר"א צויפיל, שע"י ג, השקפה לטובה יא:). ומה יקרה לו מרבוי הזוללות והסביאה והזימה (רנה"ו, רב טוב לב"י, מכתב ב', לז:).