ש"נ, מ"ר סבּוֹת, — א) הסתעפות הדברים זה בזה, Wendung, Schickung; tour des affairs; turn of events: ולא שמע המלך אל העם כי היתה סִבָּה1 מעם יי' למען הקים את דברו אשר דבר ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט מ"א יב יה. — ובסהמ"א: פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כל גלגולי סבתם לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם רש"י, בראש' לז א. — ואמר המשורר: תם וישר נצרוהו ובגשן הרבוהו והפרוהו כי סבות יוסף הורידוהו ר"י הלוי, אפתחה שערי. היתה מיי' סבה ולבכור רחל הרבה מלבוש באהבה רבה כי בן זקנים הוא ראב"ע, מי כמוך אל. סבות היו עליון יסדם ואיש תם ברח משפוך דם ושנים עשר בנים הולידם הוא, אותות אל. — ואמר המליץ: ואחרי כל זאת הסיבות התגלגלו והגבעות התקלקלו וההצלחות התדלדלו עמנואל, מחב' א. — ב) °בכלל כל דבר ומפעל שגורם ומסַבֵּב דבר אחר ופעולה אחרת, עִלָּה, שנולדה מעצמה או מפעולה אחרת, 1Ursache; cause: ואפשר שיהיה הממון סיבת רעתו ואבדן נפשו ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון פתיח'. אופני הבטחון על האלהים בו שיתעסק בסיבות המגיעות אותו אל מדרגות ההסידים הראויים לזה מאת האלהים יתברך בחסדו הוא, שם ד. סימן החכמה הנראה בחכמות ובמלאכות ופעולות אשר הכינם הבורא יתברך לאדם להשלמת תקנתו וסיבות טרף חקו ושאר תועלותיו הוא, שם הבחינה ד. כי לא תגונה סבה טבעית ולא מקרית הוא, כוזרי ה כ. ולבחירה סבות משתלשלות אל הסבה הראשונה השתלשלות מכלי דוחק שם. וסבות הפעלים האלה וההפעליות האלה כאשר תבקשם ימנע ממך השגתם ואפשר שתמצא סבות סבותם עד שתגיע אל הפלכים וכו' שם. אם תקח כלי חרש חלול וסתום מכל צד שהוא מלא מן האויר ותשקיענו בהכרח תחת המים שהוא יעלה למעלה מאליו בסור המכריח מעליו וזה אשר בסבת האויר אשר בתוכו והוא יכריח הכלי אשר הוא מיסוד העפר לעלות עמו הוא, רוח חן ז. כי זה השחרות לא נולדתי בו רק הוא מקרה ויסור וסבת זה המקרה כי כעסו אחי עלי ושמוני נוטרה את הכרמים ראב"ע, שה"ש א ו, פעם ב. סבות הנמצאות ארבע החמר והצורה הפועל והתכלית מלות הגיון ט. וכן משערין המכה עצמה ומשערין כח ההורג וכו' שנאמר אשר ימות בה מיתתו של זה משערין כל סבותיה רמב"ם, רוצח ג ג. הזורק אבן לתמר להפיל תמרים ונפלו מן התמרים על תינוק והרגוהו פטור מפני שנפלו מכח כחו וכן כל כיוצא בזה משאר הסיבות שם ו טו. ומפני כל אלו הסבות ראוי לחפש בדברי ולבדוק אחרי רמב"ם, אגר' לר' יהונתן הכהן.  סבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים אחת משבע סבות הסבה הראשונה הוא שיהיה המחבר ממי שקבץ דברי אנשים ולהם דעות מתחלפות וכו' והסבה השביעית צורך הדברים בעינינים עמוקים מאד יצטרך להעלים קצת עיניניהם ולגלות קצתם ר"ש א"ת, פתית' מו"נ. כי המציאות הוא מקרה קרה לנמצא ולזה הוא ענין מוסף על מהות הנמצא זהו הדבר המבואר הראוי לכל מה שלמציאותו סבה שמציאותו ענין נוסף על מהותו אמנם מי שאין סבה למציאותו והוא השם יתעלה ויתרומם לבדו שם א נז. כבר התבאר בחכמה הטבעית המצא הסבות לכל מה שיש לו סבה (לכל הנמצאים) ושהם ארבעה החומר והצורה והפועל והתכלית שם סט. והשכל לבד יעמוד אשר הוא לכל המעשים סבה ותכלית רש"ט פלקירא, המבקש יד. העיון באמיתת הדברים סבה שימאס האדם באמיתותיהם הוא, שם כז. והיא תחקור סבת יצורים  והם חומר וצורה והפועל ולמה מציאותו הוא, שיר בראש ספ' ראש חכמה. כל מחלוקת הבא בסבת קנאה כל כך היא קשה שאפילו שהיתה התחלתה על דברי תורה לבסוף יבא לידי שנאה וקטרוג ר"י אבוהב, מנו"המ סב. כי לא על צד העונש נפלו (היהודים מגדולתם) אלא בסבה טבעית ר"ש אבן וירגא, טבע יהודה 8. וכל מה שהוא מורכב אינו מחוייב המציאות לפי שההרכבה היא סבת מציאותו ר"י מפיסא' מנח' קנא' 20. ואם נמצא איזה מהם (מאומות העולם) שנתנבאו לא היה אלא לפי שעה ולצורך ישראל כענין אבימלך ולבן ובלעם והסבה היא כי זה הדבוק האמתי אינו תלוי בהתאחדות השכל ההיולי עם השכל הפועל רק בקיום התורה הוא, שם 38. ואמנם הנפש היא סבת הווית הגוף הנפשיי שם 54. — ואמר הפיטן: היום כמאז בלי סבה הננו לפניך באשמה רבה רשב"י הבבלי, תבוא לפניך, סליח' יום א. — ואמר המשורר: יד אלוה כל רם ונעלה ראש לכל סבה ועלילה לחזותו עין כלה ומבשרי ללבי נגלה ר"י הלוי, שם אלהים. — ונחלקת לשלשה מינים, סבה ראשונה או גורמת, סבה פֹעלת וסבה תכליתית1: ויש פועל יוצא לשנים פעולים כמו ראובן האכיל את שמעון לחם והנה ראובן הוא הסיבה הראשונה לאכילת הלחם רק שמעון הוא האוכל והלחם הוא האכול ראב"ע, ספ' צחות ל:. ומזה הוא שמניח הפילוסוף בשני מהשמע הזרע בסוג הסבה הפועלת רשב"ג, מאמ' על הנפש, חמדה גנוזה, א.. ובעודה (הנפש) בנו היא מן הסבות הפועלת והצוריית ובהעלתוה ממנו ושובה היות שכל בפועל עומדת בעצמה תהי' על צד התכלית לבד ר' הלל מוירונא, תגמו' הנפש, ז.. כי הנה הסבה התכליתית תשתרר על כל יתר הסבות ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ח כב. — הַסִּבָּה הראשונה, כנוי לאלהים: תחלת ההקדמות אשר בהם קיום העצה הזאת ההודאה בסבה הראשונה ושהוא עושה חכם ושאין במעשיו שוא אך כלם בחכמה וסדור אין בהם קלקול ר"י א"ת, הכוזרי ה כ. הפילוסופים אשר דק עיונם וזכה מחשבתם והודו בסבה ראשונית אינה דומה לשאר הדברים שם ב נד. וכל שכן הסבה הראשונה והוא הבורא יתברך אי אפשר לשכל האנושי להשיג מהם כלל ר"ל ממהותם הוא, רוח חן ג. הסבה הראשונה איננה גוף ולא כח בגוף ראב"ע, ספר העצמים. הפילוסופים כמו שידעת יקראו השם ית' העלה הראשונה והסבה הראשונה ר"ש א"ת, מו"נ א סט. ונקרא סבה ראשונה לא קדומה יען כי עלול היצירה עלול ממנה ובאמצעותה ר"י מפיסא, מנח' קנא' 24. אבל סבה ראשונה לא מצאנו לו שם אלא מפני רוב שלימות הייחוד קראתי לו שם חד"א ברית מנוחה, דרך ג. — וכמו"כ סִבַּת הַסִּבּוֹת: שהם (המורכבות) כלים משמשים במצוע סבות אחרות משתלשלים אליו יתברך שהוא סבת הסבות ר"י א"ת, הכוזרי ד ג. דע כי הבורא יתברך ויתעלה הוא סבת הסבות ועלת העלות כי הוא למעלה מן השכל ר"מ אלדבי, ש"א, הנתיב הראשון ה:⋅. ידוע הוא כי השי"ת מחויב המציאות הוא סבת הסבות וזה כי אפילו שיעלה על הלב בטול הנמצאים מציאותו ית' לא יתבטל י"ג יסודות המשכיל, בספר ד"ח, נו. — ג) *שה"פ מן סִבֵּב, כמו הֶסֵבָּה, בענין העברת נחלה משבט לשבט וכדומ': וכל בת יורשת נחלה וכו' בסיבת1 הבעל הכתוב מדבר ב"ב קיא:. נאמרה סיבה בבן ונאמרה סיבה בבעל מה סיבה האמורה בבעל אין הבעל יורש את אשתו בקבר אף סיבה האמורה בבן אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב אביי, שם קנט:. — ובמשמ' סִבּוּב והקפה, ואמר המשורר: צבית חן הלכי ועוז יעלות דרכי והמים שפכי דמי יעלה תרהב וסובבי סבות והשקיטי ריבות וכבי מלבות צבאים חן הלהב עמנו', מחב' ז .