פ"ע, אֶסְגּוֹד יִסְגָּוד, יִסְגְּדוּ, - סָגַד פלוני לפני פסלו וכדומ', השתחוה ונפל לפניו לכבודו ולהתפלל לפניו, sich zum Gebet niderwerfen; se prosterner en priere; to prostrate oneself in prayer: אף יפעל אל וישתחו עשה פסל וַיִּסְגָּד למו (ישעי' מד יה). חציו שרף במו אש וכו' ושאירתו לאל עשה לפסלו יִסגָּוד1 לו וישתחו ויתפלל אליו (שם יו-יז). חציו שרפתי במו אש וכו' ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אֶסְגּוֹד (שם יט). הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יִסְגְּדוּ אף ישתחוו (שם מו ו). —  ובמדרש: אמרו לו רבינו דניאל נבוכדנצר העמיד צלם והפריש מכל אומה ואומה שלשה שלשה ולנו הפריש מכל ישראל מה אתה אומר לנו נסגוד ליה או לא וכו' (מד"ר שה"ש, זאת קומתך). - ובסהמ"א: גם יש גוים סוגדים ועובדים כל בהמה שיפגעו בתחלת יומו (ראב"ע, דבר' ד טז). העובדים לבעליהם הסגודים לגלולים אשר עשו בידיהם (תולידה שומרונית - REJ. Juil. Sept. 1902, 88). —  ואמר הפיטן: נאץ שמך מתגאים לבול עץ סוגדים למה תביט בוגדים (אריות הדיחו, יוצ' שבת ג' אחה"פ). כורע לתלוי במגוד יעצני בך לבגוד לבול עץ לסגוד (אפרים בר יצחק, אלהי בך, יוצ' שבת ד אחה"פ). פלשי עב ותבנית מזלים עצבים בתבונם מעשה כשילים סוגדים  להם ואליהם מתפללים (תעתועים המה, יוצ' א' שבועות). רני ואני בחברתך נשיר את שיר ישועתך השלימי נא פעולתך טרם בא יום הפרידה אל שמיו שאי כפים וסגדי לו אפים טרם עופף בכנפים כמו כנפי החסידה (אלעזר עראקי הכהן, ספ' הפזמונים נה:). אשתחוה ארץ ארוממך אלי אולמך אל אסגדה אכריע אשיר ארנן אשמורות אהגה אדר אבירותיך אני אשמיע (אהיה אשר אהיה, שם לה.). —  ואמר המשורר: ואם קומות אמירי עץ ברוח סתו נעים ועת עומדים וסוגדים ואם כנור ואם מחול ועוגב בקול נוסדו והיו לאחדים (דרעי, לקו"ק נג.). תלך נשואת ראש אבל בראותך תפול לאט על רגלך  סוגדת (רמב"ע, דיואן מה, כ"י בודל'). ובתוך נביאים לו אלפים חיתה אל פסלך לוי תהי סוגדת (יהודה בן אבון לריה"ל, שער השיר 129). גם האל שם לפניהם צדדים שהם כרעים תמיד גם סוגדים (ראב"ע, אל בוראי,). ופרע בכל רגע לענפי עץ פרי וסגוד לציץ הגן והשתחווה לבול (ר"י חריזי תחכמו' ה). זאת מהללת ומשחקת וזאת עוברה חומקת וזאת לכזבי חובקת וזאת ידיה מנשקת וזאת לרגלה סוגדת וזאת מעלוז רוקדת וזאת ערשה רובדת (מנח' יהודה, טעם זקנים ח:).

— °פִע', סִגֵּד, פ"י, עבד ע"י סגידה: כי סכוכי סך בסלודם יסגדוך כי עומסי עלך בעז יעידוך (כי אדוקי אם, יוצ' יו"כ).