°, ש"ז, שה"פ מן סִגֵּב, חֹזק ותֹקף: — ואמר הפיטן: הנוי והנצח לחי עולמים הסגל והסיגוב לחי עולמים (האדרת והאמונה, פיוט מובא בספ' הקנה, ענין מילה). קמתי נצוח קדשתו מספרת פתחתי סגוב תהלתו מזמרת (שני שדיך, יוצ' לשבת חוהמ"פ). דודי סגובו כקרח הנורא ראשו עטור תג עטרה (גן נעול, מחז' איטל' א, קד:).