°, סגלה, ש"נ, — כמו סגול. — א) שם התנועה הקולית: שם הרביעי סגלה ונקרא פתח קטן והוא שתי נקודות מלמטה ונקודה אחת תחתיה כמו אֶרֶץ גֶבֶר וקראו לו פתח קטן לפי שאינו פותח הפה כולו אלא הצדדין בלבד ונקרא סגולה שהוא כמו אשכול בכרם והכרם נקרא סגלה והוא שלש נקודות משלשין (דרנבורג, הורית הקורא 55). — חטף הסגולה, כמו חטף סגול: הבן עוד לחטף הסגולה בסגול הסגולית בראשיתו ואין שוא שוה עין פעולה (בשם קדמון יד.). — ב) שם הטעם המפסיק: השביעי נקרא זרקה ונקרא צנורי ולפניה סגלה כגל צרורי מנגחת כשור וכארי (דרנבורג, הורית הקורא 72). ועוד יש לנו טעם שר ולא נזכר שמו וצורתו אלא בכלל חביריו והוא הסגולה והוא שלש נקודות בראש התיבה משמאל (שם 77). המקל השלישי לזרקא שהוא במקום סגולה (רד"ק, מכלול, שדה"פ ג:). כי אתם לא תדעו עלילות הניקוד והטעמי ולא חילוף עשרים וארבעה ספרים סבו אל טרחה ואזלה ואל דרגה ומארכה וסגולה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 49). סגולה נקראת כן יען כי היא בטעמים כדמות סגולת מלכים וצורתה תעיד על זה כי היא בעלת שלש נקודות כדמות הסגולה הנעשית משלושה אבנים טובות וכו' והוא הפך הסגול שהוא נקודה מהנקדות וכו' ונוכל לומר גם כן שנקראת כן כי היא כדמות שלשה גרעיני ענבים וכו' (קלונימוס, מקנה אברהם, שער בטעמי המקרא).