*, סיגוף, ש"ז, מ"ר סִגּוּפִים, סיגופים, — שה"פ מן סִגֵּף, עִנוי, Qual, Kasteiung; affiction; mortification: שהצדיקים מדברים בעולם הזה בסיגוף ובתעניות וביסורין (מד"ר קהל', אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם). — ובסהמ"א, ואמר הפיטן: על עסק כעורים עזבני אלוף נעורים סוחים כבן סעורים סגוף עני וצעורים (לך ה' הצדקה, סליח' מנחה יוה"כ). סגוף עונשין בני הזהר (ר"י בן ראובן, אזהר' יב.). סגוף מיתה לאוכל טבל וכהן טמא אוכל תרומה טהורה קדש יי' בחללו (שם יט:). כמו שעושים המסגפים עצמם בכל מיני סגוף כאלו השם שונא הגוף (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים צז:). לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל ר"ל שאין ראוי למשול בה בדרך סגוף נפש אבל ראוי להשביעה (שם קכז:). סגוף הגוף והמית החומר (המאירי, משלי יה, זבח רשעים). גם התעניות והסיגופים הבל המה מעשה תעתועים (ר"א אזקרי, חרדים, מצות התשובות ב). והזכיר שהוא אדם חלש מאוד לא יסבול קושי התעניתים וסיגופים גם הזכיר נפלאות מהתמדת לימודו יומם ולילה ואינו שח שיחה בטילה כלל (נוב"י, או"ח לה). ודרא זיקא דחלא ונחת רמז לתוקף הסיגופים אשר על ידם יגבר איש על יצרו להכניעו ולהחלישו (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יג, לח.). לזה צריך מלחמה ועבודה רבה לשבר כח תאות היצה"ר וזה עינוי וסיגוף גדול (נועם אלימ', ויחי). והנה מה שמחשב אהו' דודי שמרוב הסיגופים נחליתי האמת יורה דרכו וסהדי בשחק שאיני כך שמעולם לא עשיתי סיגופים כאלו כלל ומקואות לפעמי' היה בעת הצורך (שם, אגר' הקודש עא::). ובעשרו נתן יבל אל לבו לראות חיים כמלך במסבו כי לא לאמונה ולסגופים בארץ גבר ולמה יאציל מנפשו דבר (יל"ג, חתן למולות ו 106).