1, סְגַן, סֶגֶן ש"ז, סמי' סְגַן, מ"ר סְגָנִים, כנ' סְגָנֶיהָ, — א) כנוי של שררה לשרים משרי בבל ומדי, שניים לפחות: ונפצתי בך פחות וּסְגָנִים (ירמ' נא כג). קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סְגָנֶיהָ ואת כל ארץ ממשלתו (שם כח). והשכרתי שריה (של בבל) וחכמיה פחותיה וּסְגָנֶיהָ וגבוריה (שם נז). ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים לבושי תכלת פחות וּסְגָנִים בחורי חמד כלם (יחזק' כג ה-ו; גם שם יב; כג). העירותי מצפון ויאת וכו' ויבא2 סְגָנִים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט (ישע' מא כה). — ב) כנוי של שְׂרָרָה אצל היהודים שבי הגולה מבבל, שניים לשרים ולחֹרים: והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים וְהַסְּגָנִים היתה במעל הזה ראשונה (עזר' ט ב). וּהַסְּגָנִים לא ידעו אנה הלכתי וליהודים ולכהנים ולחרים וּלַסְּגָנִים וליתר עשה מלאכה עד כן לא הגדתי (נחמ' ב יו; גם  שם ד ח;  שם יג;  שם ה ז; שם ז ה; שם יב מ). — ובמדרש: למה שמעלתן של צדיקים מעלה שאין לה ירידה אבל מעלתו של עשו מעל' שכול' יריד' היא היום הוא אפרכוס למחר סגן למחר קומוס למחר סרדיוט (מד"ר במד' טו). כשהיו ישראל במצרי' משועבדין בטיט ולבנים והיו מאוסין ובזויין בעיני המצריים ושכנעשו בני חורין ונגאלו ונעשו סגנים על כל באי עולם והיו אומות העולם תמהות ואומרי' אתמול הייתם עובדי' בטיט ולבני' והיום נעשיתם בני חורין וסגני' על כל העולם והיו ישראל אומרי' להם כשם שאתם תמהים עלינו כך אנו תמהי' על עצמנו (ר' חייא, שם שה"ש, לא ידעתי נפשי).  — ובסהמ"א: ויקח עמו אלכסנדר סגן אחד שמו איאומיליאון איש גבור חיל (יוסיפון צ). והמשל שאומרין מסוגני ושליטי הואי איואן לגברי ניגדי כך פירושו מיד סגנים ושלטונים יצאה איואן והיתה לאנשים מושכין בספינה ובטיית אלמדאדין איואן שם אשה פרסית ודברי מוסר בן סירא וכיוצא בו (תשו' הגאו' הרכבי, שח). — ואמר הפיטן: סגן חופה ישיש סלסל סוד שוש אשיש (Kahle, Masor. d. West, ז). שים כפך עלינו ורחץ סגנים לבל ילכו יחף (שם ח). סלסל סיגני שרי סייומי סודרי סודר שושנים סוגה (שם יד). — ואמר המשורר: אשר כל רוזנים אליו מיחלים ולדברו מקוים כל סגנים (רשב"ג, ואת יונה). בפתחם היום באמרי תורתך אחרי מות שני סגני סגלתך בקרבתם לפני הדרת שכינתך צדקתך לישרי לב (רמב"ע, אזרח רענן). — ג) כנוי לכהן המשנה בימי הבית השני: חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכו' (יומ' ז א). ר' חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות (אבות ג ב). מלמד שנעשה משה סגן הכהנים לאהרן וכו' וכשם שנעשה לו סגן בחייו כך נעשה לו סגן במותו (ספרא, צו, מסכ' מלוא' א). בא הכתוב ולימד על הפרה שנעשית בסגן (ספרי, במד' קכג). לכך הסגן ממונה שאם יארע בו פסול ישמש תחתיו (ר' חנניא בן גמליאל, תוספת' יוה"כ א ד). עומד כהן גדול בשורה הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו וכל העם אומ' לו אנו כפרתך והוא אומ' להם תתברכו מן השמים (שם, סנה' ד א). ומשוח מלחמה קדם לסגן וסגן קדם לראש המשמר (שם הור' י). שרפת פרה והזאותיה בכהן גדול ושאר כל מעשיה בכהן הדיוט שנ' ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה באלעזר שהוא סגן ושאר כל הפרות בכהן הדיוט (ר' מאיר, שם, פרה ג ו). חמשה דברים היה הסגן משמש הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך סגן מימינו וראש בית אב משמאלו הניף הסגן בסודרין אחז הסגן בימינו והעלהו לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שהו' נעשה סגן (ירוש' יומ' ג ח). דברי רשב"ג שאמר משום הסגן (כרית' ו:). בו ביום נמצאת אלישבע בת עמינדב יתירה על ישראל ארבע שמחות ואבל אחד יבמה מלך ובעלה כהן גדול אחיה נשיא ובניה סגני כהונה ואבלה בשני בניה נדב ואביהו (סדר אולם רבה ז יח, הוצ' רטנר). — ומצוי בלשון הפיטנים: למען והוא לך כסגן באראלי אש (למען איתן, הושענ'). פאר בקוריה באגד משזר פעלתה כסגן בעדי משזר (ממרה חקה, יוצ' פרש' פרה). נעו זבחי הכרים המשנים ניחוחי ריח קטרת סממנים שר חמשים יועץ ונשוא פנים סגן משוח לוים ואהרונים עמידתנו ראה דלים וריקנים (שלמה בר יצחק, יי' אלהי, סליח' ער"ה). זמן הגדול לחלקו כובש סגן מימינו עלות בכבש ואז בשיתים נסכים כסדר וסגן עומד ומניף בסודר (ר' מאיר בר' יצחק החזן, תפלה תקח, שם). זורז אצל שעיר עם בפור חלשו עלה בימין הגבה אמר סגן לאישו חטאת ליי' צרח ככתבו ופרושו (ראב"ן, אכפרה, סליח' מוס' יוה"כ). סגן ישאל אם ברק נוגה שה לקרוץ בשחר ולא באישון (סדר עבוד' צום כפור, מחז' איטלי' ב, קל.). יקיפוהו3 סגן וראש בית אב ובא לשער התוך למזרח העזרה ימצא שם שני שעירי עם וגורלות זהב נתונים בקלפי וכו' סגן ישמיע לו בגיל הגבה ימינך כעלותו ביד השמאלית ראש בית אב ישיח הגבה שמאלך (אתה כוננת, שם רטו:). פקיד אב משמאלו לאות ומימינו סגן קרואיו פליאות שם ועזאזל לראות סוד יי' ליראיו (ראב"ע, אזכירה, סדר עבודה). סגני כהונה ישביעוהו וערב יום כפור לאכל סעודה רבה ימנעוהו ודורשי יי' לא יחסרו כל (שם). סגן יעטהו כלי פז חליפות שמלות (Elbogen, Stnd. 149). לאדירים ורוזנים גם סגנים עדת יושר קהלת הנכונים (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 75). לסגני ישישים נבחנים (שבזי, Poesie d. Iuden Iemenes, בכר 72). — וגם סֹגֵן: כל סוגני חכמה ותושיה (שם).