סָטִיף
*, ת"ז, נק' סְטִיפָה, — אדם עם בקעים בפניו: שכן אשה סטיפה מושחת ממנה (מן צפרת כרמים) והיא מתרפאה (ר' אחא, ירוש' שבת ט ז).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.