סָטִיף
*, ת"ז, נק' סְטִיפָה, — אדם עם בקעים בפניו: שכן אשה סטיפה מושחת ממנה (מן צפרת כרמים) והיא מתרפאה (ר' אחא, ירוש' שבת ט ז).
*, ת"ז, נק' סְטִיפָה, — אדם עם בקעים בפניו: שכן אשה סטיפה מושחת ממנה (מן צפרת כרמים) והיא מתרפאה (ר' אחא, ירוש' שבת ט ז).