*, °פ"ע, כמו שָׂטָה: אמן שלא סטיתי1 ארוסה ונשואה (סוט' ב ה). הלב סוטה2 שנא' אל יסט2 אל דרכיה לבך (מד"ר קהל', דברתי אני עם לבי.). — ואמר הפיטן: קידש שמינית כנטה כדת ולא סטה תהלוכו לקודש שתה להוציא כף ומחתה (Elbogen, Stud. 154).